למרות העמימות סביב המצב וחוסר הבהירות בנוגע לתאריך המדויק לתחילת השלב השני, מקורות בתקשורת ציינו כי הממשל האמריקאי מפעיל לחץ על ישראל להשלים את התוכנית שהוכרזה לעזה, ובמיוחד את "השלב השני", לו ממתינים תושבי הרצועה בקוצר רוח. שלב זה צפוי לבסס את הפסקת האש ולהתחיל בתוכנית השיקום, על רקע חששות כי ממשלת ישראל תמשיך לעכב אותה.
אתר האינטרנט Axios דיווח כי נשיא ארה"ב מתכוון להודיע, לפני חג המולד, המתרחש בעוד כשלושה שבועות, על המעבר לשלב השני של ההסכם לסיום המלחמה בעזה ועל הקמת גוף ממשל חדש לרצועה, כך על פי גורמים אמריקאים.
מה קובעים תנאי השלב השני?
תנאי שלב זה קובעים כי המגזר ינוהל על ידי גוף ממשל מעבר אזרחי המורכב מפלסטינים עצמאיים ומומחים בינלאומיים.
זה כולל גם פריסת כוח ייצוב בינלאומי בעזה, השלמת נסיגת הצבא הישראלי מהקו הצהוב לקו האדום, ופינוי טונות של הריסות ופסולת כדי להתחיל בשיקום.
עם זאת, לפני שנמשיך עם האמור לעיל, "פירוק חמאס מנשקו והשמדת המנהרות שנותרו ברצועת עזה" הם תנאי מוקדם לקידום השלב השני. הדבר מעורר חששות בקרב הפלסטינים כי תנאי זה, שקשה למלא כרגע, עלול לשמש כתירוץ לעצירת ההתקדמות לקראת השלב השני, למרות רמזים מארצות הברית כי הוא עלול להידחות לשלבים מאוחרים יותר.
מחלוקות עמוקות
דיווחים בעברית מצביעים על כך שישראל עדיין רואה בפירוק מוחלט של חמאס מנשקו תנאי שאינו ניתן למשא ומתן. היא רואה בכל נוסחה חלופית, כגון אחסון או הוצאה זמנית של נשק משירות, בלתי מקובלת. בינתיים, חוגים ישראליים דנים בהצעה אמריקאית חלקית ל"הוצאת נשק משירות", בדומה לניסיון בסכסוכים אחרים. ישראל דוחה זאת, מחשש שהנשק ישמש שוב בהמשך, או שסוגיית הנשק תידחה עד לאחר השלב השני.
לפני מספר ימים, ידיעות אחרונות ציטט גורמים ישראלים המאיימים במפורש כי אי יישום פירוק נשק ייתקל בהתערבות צבאית ישירה, מה שיהפוך את הסכם הפסקת האש לחסר משמעות וישאיר את אפשרות המלחמה קיימת תמיד.
ניסיונות לטרפד את השלב השני
ג'מאל זחאלקה, ראש ועדת המעקב העליונה לאזרחי ישראל הערבים, סבור כי התנהגותה של ישראל בשלב הראשון לא תשתנה בשלב השני של יישום הסכם טראמפ. הוא טוען כי אין סימנים לכך שממשלת נתניהו תשנה את גישתה בשלב הבא. להיפך, היא תמשיך להפר את הפסקת האש, להגביל את הסיוע ולעכב את פתיחת המעברים, ותעביר את הפרות השלב הראשון לשימוש כמנוף וכקלפי מיקוח בשלב השני.
במאמר שפורסם ב-Arabi21, הדגיש זחאלקה כי ההסכם קבע כניסת סיוע הומניטרי מלא, פתיחת מעברים והפסקת אש אמיתית בתמורה לשחרור השבויים בעזה. עם זאת, ישראל קיבלה אותם כפי שנקבע בהסכם אך שילמה את המחיר באופן חלקי בלבד, ושמרה את החלק הגדול יותר למשא ומתן עתידי.
זחאלקה סבור כי התקדמות בשלב השני אינה רק קשה אלא כמעט בלתי אפשרית. הוא הזהיר שאם הנתיבים הפוליטיים יישארו סגורים, התוצאה הסבירה תהיה חזרה למלחמה כוללת בעזה, עם כל האסונות וההרס הנלווים.
מדוע נתניהו לא רוצה את השלב השני?
במאמר, טוען הסופר מוחמד סאבר כי השלב השני ידרוש מישראל ליישם נסיגה רחבה יותר, להקים ממשלת מעבר אזרחית ולהפחית את שליטתה הצבאית. שלב זה יביא לכך שישראל תצטרך לשלם מחיר, בעוד שהשלב הראשון של ההסכם היה נוח לישראל: שחרור אסירים, הפחתה יחסית בהפצצות, היעדר התחייבויות פוליטיות והיעדר נסיגה אמיתית. השלב השני, לעומת זאת, יטיל לראשונה נסיגה רחבה יותר, יקים ממשלת מעבר אזרחית ויפחית את השליטה הצבאית. נתניהו דוחה זאת משום שזה יביא לסיום "המלחמה" שלו, אותה הוא משתמש כדי להיאחז בשלטון, לפתיחה מחדש של חקירות על כישלונות ה-7 באוקטובר ולתחילת דיונים רציניים על מי שולט בעזה. לכן, הוא הקפיא לחלוטין את השלב השני.
סאבר מאמין שסירובו של נתניהו להיכנס לשלב השני נובע מהסתמכותו על לוחמה אינסופית; עבור נתניהו, מלחמה אינה קרב, אלא אמצעי להישרדות. אם יתחיל השלב השני, ועדות החקירה יתחילו, והאמת תתברר ש"ניצחון מוחלט" הוא בסך הכל סיסמה. השאלות יהיו: מדוע לא חולצו בני הערובה? מדוע נמשכה ההרג חסר הטעם? לכן, נתניהו שומר על קיפאון: לא מלחמה כוללת ולא שלום אמיתי, אלא מעגל אלימות יומיומי בעצימות נמוכה.
יתר על כן, הפרשן הפוליטי קבע כי קיים מחלוקת מהותית בין שני חזונות מנוגדים. חמאס רוצה הפסקת אש קבועה, הסרת המצור וערבויות בכתב נגד כיבוש מחדש. ישראל, לעומת זאת, רוצה לפרק את ההתנגדות מנשקה, לבסס שליטה ביטחונית קבועה ולהטיל ממשלה אזרחית חלשה וחסרת כוח קבלת החלטות עצמאי. לפיכך, ההסכם הפך להתנגשות בין שני פרויקטים בלתי ניתנים לגישור.
נור ניוז