לפי רויטרס, כינון יחסים דיפלומטיים בין ערב הסעודית לישראל, לאחר עשרות שנים של עוינות, יטלטל את הנוף הפוליטי והביטחוני במזרח התיכון ויכול לחזק את ההשפעה האמריקאית באזור.
טראמפ הצהיר בעבר כי הוא מקווה שערב הסעודית תצטרף להסכמי אברהם משנת 2020, שנחתמו על ידי מדינות אחרות בעלות רוב מוסלמי כדי לנרמל את היחסים עם ישראל, "בקרוב מאוד".
אבל רויטרס ציטטה שני מקורות באזור המפרץ הפרסי שאמרו כי ערב הסעודית הבהירה לישראל דרך ערוצים דיפלומטיים כי עמדתה נותרה ללא שינוי וכי לא תצטרף להסכמים ללא מפת דרכים להקמת מדינה פלסטינית.
המקורות אמרו לרויטרס כי המטרה היא להימנע מכל טעות דיפלומטית ולהבטיח יישור קו בין עמדות סעודיה לאמריקאית לפני פרסום הצהרות פומביות.
אחד מהם הסביר כי המטרה היא למנוע כל בלבול במהלך או אחרי שיחות הבית הלבן ב-18 בנובמבר.
לדברי ג'ונתן פאנקוף, סגן קצין המודיעין הלאומי לשעבר באזור, לא סביר שיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן "יבצע כל פורמליזציה של היחסים בעתיד הקרוב ללא לפחות דרך אמינה להקמת מדינה פלסטינית".
פאניקוף, שעובד כיום במועצה האטלנטית בוושינגטון, רמז כי הנסיך מוחמד בן סלמאן ינסה להשתמש בהשפעתו על טראמפ כדי להבטיח "תמיכה מפורשת וחזקה יותר בהקמת מדינה פלסטינית ריבונית". ביקורו ב-18 בנובמבר מסמן את ביקורו הראשון של יורש העצר בוושינגטון מאז 2018.
איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו כבר הצטרפו להסכמי אברהם כדי לנרמל את היחסים עם ישראל, וטראמפ אמר שהוא מצפה שההסכמים יתרחבו בקרוב.
"רבים נוספים מצטרפים כעת להסכמי אברהם, ואנו מקווים שערב הסעודית תצטרף בקרוב מאוד", הצהיר נשיא ארה"ב ב-5 בנובמבר, מבלי למסור ציר זמן.
בראיון טלוויזיוני ששודר ב-17 באוקטובר, אמר טראמפ: "אני מקווה לראות את ערב הסעודית מצטרפת להסכמים, ואני מקווה לראות מדינות אחרות מצטרפות". "אני חושב שכאשר ערב הסעודית תצטרף, כולם ילכו בעקבותיה".
בהקשר זה, שני המקורות אישרו כי ריאד הבהירה לוושינגטון כי כל מהלך להכרה בישראל חייב להיות במסגרת חדשה ולא רק הרחבה של כל הסכם קיים.
בהתחשב במעמדה של הממלכה בעולם האסלאמי, "הכרה בישראל תהיה יותר מהישג דיפלומטי בלבד; זוהי סוגיה ביטחונית לאומית רגישה ביותר הקשורה לפתרון אחד הסכסוכים העתיקים והמורכבים ביותר באזור. צעד כזה יהיה קשה ליישום בהתחשב בחוסר האמון של דעת הקהל הערבית בישות הכובשת, במיוחד לאחר המערכה הצבאית רחבת ההיקף בעזה, אפילו עם הפסקת האש השברירית הקיימת כיום", על פי רויטרס.
מנאל רדואן, שרת החוץ הסעודי, קראה לנסיגה ברורה ומוגבלת בזמן של כוחות ישראליים מרצועת עזה, פריסת כוח הגנה בינלאומי, והחזרת הרשות הפלסטינית לעזה ותמיכתה.
היא הצהירה כי צעדים אלה חיוניים להקמת מדינה פלסטינית, שהיא התנאי הבסיסי לאינטגרציה אזורית ויישום פתרון שתי המדינות.
בנוגע לכך, שני המקורות ציינו בפני רויטרס כי ערב הסעודית אינה רואה אפשרות כרגע למלא את דרישת טראמפ לנרמל את היחסים עם הכיבוש, בהתחשב בהתנגדותו החזקה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. להקמת מדינה פלסטינית.
על פי ניתוח של רויטרס, גורמים סעודיים אמרו כי ההתקדמות בנושא זה תלויה בוויתורים שגם וושינגטון וגם ישראל אינן מוכנות לעשות כרגע.
רויטרס הוסיפה כי גורמים סעודיים מתכוונים ככל הנראה לכוון את הפגישה בין טראמפ לנסיך מוחמד בן סלמאן לכיוון שיתוף פעולה והשקעות ביטחוניות, מתוך ציפייה לאפשרות שהנושא הטעון פוליטית של נרמול היחסים עם ישראל ישלוט בסדר היום.
הפגישה צפויה להניב הסכם הגנה משמעותי שיגדיר את היקף ההגנה הצבאית של ארה"ב על השליט בפועל של יצואנית הנפט הגדולה בעולם ויחזק את הנוכחות הצבאית של ארה"ב באזור המפרץ הפרסי. עם זאת, היקף ההסכם הפוטנציאלי הזה צומצם, על פי רויטרס.
שני מקורות נוספים באזור ושלושה דיפלומטים מערביים אמרו לרויטרס כי הסכם ההגנה אינו עומד בקריטריונים של האמנה המלאה שאושררה על ידי הקונגרס שריאד ביקשה בתמורה לנורמליזציה המובטחת של היחסים עם ישראל.
ההסכם, המנוסח באופן חופשי כמו ההסדר עם קטאר שנקבע באמצעות צו נשיאותי בספטמבר, שואף להרחיב את שיתוף הפעולה כך שיכלול טכנולוגיה מתקדמת והגנה.
שני המקורות אמרו לרויטרס כי ריאד דחפה להוראות המאפשרות לממשלים אמריקאים עתידיים להעלות את ההסכם לאמנה מלאה, ערובה להמשכיות של הסכם לא מחייב שניתן לבטלו על ידי נשיאים עתידיים.
בהקשר זה, דיוויד מקובסקי, חוקר במכון וושינגטון, שם הוא מנהל פרויקט על יחסי ערב-ישראל, הסביר: "זו לא האמנה שהם רוצים. הם אולי לא רואים בה מושלמת, אבל זה הבסיס (לאמנה מלאה)."
דיפלומטים ומקורות מערביים באזור ציינו כי קישור הסכם הגנה עם נורמליזציה עם ישראל והקמת מדינה פלסטינית יצר משוואת משא ומתן מורכבת, מה שהוביל את ריאד וושינגטון להסתפק בהסכם הגנה מוגבל בהיעדר התקדמות בשני המסלולים האחרים. הם ציינו כי פשרה זו עשויה בסופו של דבר להתפתח לאמנה מלאה אם תהליך הנורמליזציה יתקדם.
בהתייחס לכך, אמר עבד אל-עזיז אל-סאקר, ראש מרכז המחקר של המפרץ, שבסיסו בערב הסעודית: "המשא ומתן הסעודי-אמריקאי חווה שינוי רדיקלי בסביבה ובנסיבות בעקבות ההתפתחויות בעזה מאז ה-7 באוקטובר". הוא הסביר כי הקשר הישיר בין נורמליזציה של היחסים עם ישראל לבין הקמת מדינה פלסטינית עדיין קיים, אך ריאד רוצה כעת לטפל בדרישות הביטחון הלאומי של סעודיה בנפרד.
הוא הוסיף: "עמדתה של סעודיה ברורה: עמידה בדרישות הביטחון הלאומי של סעודיה תסייע לעצב את עמדתה בנושאים אזוריים, כולל פתרון הסכסוך הפלסטיני."
לפי רויטרס, סגירת הסכם הגנה בסגנון נאט"ו נראית בלתי סבירה, בהתחשב בדינמיקה האזורית המשתנה ובמכשולים הפוליטיים בוושינגטון.
נור ניוז