נתניהו נצור על ידי מציאות ושערוריות.

יציאתם של סרטים המתיימרים לתאר את הרגעים האחרונים בחייו של יחיא סינוואר ומתקפה מבוימת על איראן אינה מבצע צבאי, אלא מאמץ תעמולה להחיות את המורל הצנוח של הצבא הישראלי. כלי תקשורת בעברית מנסים להסיט את תשומת הלב הציבורית מהמשברים המתמשכים של המשטר, תוך שימוש בטקטיקות לוחמה פסיכולוגית. לאחר שנכשל בהתמודדות עם ההתנגדות בעזה ובגדה המערבית, המשטר פונה כעת לנרטיבים בסגנון הוליווד כדי להשיב את יוקרתו האבודה בעיני הציבור.

בינתיים, התרחיש של "מטוסי קרב שטסים מעל איראן" הוא דוגמה מובהקת לבדיית מציאות; תמונות נטולות זמן, מקום או מקור עצמאי, הנושאות יותר ממד פסיכולוגי מאשר מסר צבאי. תצוגות אלה הן ניסיון לכסות על השערוריות הנובעות מחוסר יכולתו של הצבא הישראלי להתעמת עם ההתנגדות ולחזק את מעמדו הפוליטי הרעוע של בנימין נתניהו.

נתניהו לכוד במשבר ובמשפט

בעוד קמפיין תעמולה זה מתעצם, ראש ממשלת ישראל עומד בפני משפטי שחיתות מרובים. נתניהו נקט ביצירת אווירה ביטחונית וצבאית כדי להציל את עצמו ממשפט ותבוסה בבחירות 2026. הוא אף דרש כי ישיבות משפטו יתקיימו בדלתיים סגורות כדי למנוע חשיפת מסמכים חדשים.

ניסיונותיו לזכות בתמיכת שרי הממשלה ודרישותיו מראש המדינה להשעות את ההליכים המשפטיים חושפים את חששו מקריסה פוליטית. כמו בשנים קודמות, הוא הצליח להסוות זמנית משברים פנימיים על ידי הצתת מלחמות בעזה ובלבנון, אך כיום, על רקע גל של מחאות פנימיות וחוסר שביעות רצון מתוצאות המלחמה, טקטיקות אלו אינן יעילות עוד כפי שהיו בעבר.

דחיקה לשוליים כדי להסתיר כישלונות

המשטר הציוני נקט בהעמדת פנים של כוח לאחר שתוצאות המלחמות האחרונות חשפו את חרפתו הצבאית והפוליטית המוחלטת. הטענה להבטחת שחרור אסירים באמצעים צבאיים הייתה שקר שהתפורר במהרה, שכן חילופי האסירים לא הושגו באמצעות כוח צבאי, אלא באמצעות הסכם פוליטי עם חמאס. דבר זה הפך את דעת הקהל הישראלית נגד הממשלה ופגע בלגיטימציה שלה.

בנסיבות אלה, תל אביב ובעלות בריתה המערביות מעצימות את הקמפיין שלהן ליצור אויבים עם איראן ומדינות אחרות באזור כדי להסיט את דעת הקהל העולמית. בעוד שכיבוש הגדה המערבית ורעב אוכלוסיית עזה נמשכים, כלי התקשורת המערביים מנסים להציג את התוקפן כקורבן על ידי הגזמת האיומים האיראניים. מבצע פסיכולוגי זה, יחד עם הניסיון לפרוס כוחות זרים בעזה, הוא למעשה כיסוי להמשך הכיבוש והרצח עם.

המערב, "מושיע השלום", הוא שותף למלחמה.

גם מדינות המערב שותפות למשחק מטעה זה. ארצות הברית, על ידי הצעת הפסקת אש, ואירופה, על ידי טענת שליחת כוחות ביטחון לעזה, מעמידות פנים שהן מתווכות שלום, אך המציאות שונה למדי. מסמכים רבים מגלים שוושינגטון, לונדון, ברלין ופריז ממלאות תפקיד ישיר במתן סיוע צבאי ומודיעיני למשטר הציוני.

למרות שכמה מדינות אירופאיות, תחת לחץ ציבורי, דנו בקצרה בחרם על ישראל, עמדות אלו היו קצרות מועד. בעקבות הפסקת האש המוצעת, אותן ממשלות הסירו במהירות את הסנקציות וחידשו את תמיכתן בתל אביב. מטרת האירועים המתוזמרים הללו היא לפטור את המערב מאחריות לפשעים בעזה ולהשיב את הלגיטימציה האבודה של הציונים בעיני דעת הקהל העולמית. עם זאת, פרק אפל זה לא ייפתר, אפילו עם מאות קמפיינים תעמולתיים.