לא ניתן לראות את החלטתו של טראמפ להפסיק את אספקת טילי הטומהוק כסיבה גרידא או כרצון לשלום; אלא, זוהי ניסיון להגדיר מחדש את תפקידה של ארצות הברית במלחמה ממושכת שגבתה מחירים כלכליים, צבאיים וחברתיים כבדים מהמערב. שנתיים לאחר תחילת הסכסוך, עדיין אין סימנים ברורים לסיום המשבר. בנסיבות אלה, אנליסטים סבורים שוושינגטון, לאחר שהעריכה מחדש את יכולותיה המבצעיות, הגיעה למסקנה כי אספקת נשק מוגברת לא תעשה הבדל אסטרטגי ורק תרוקן משאבים. המציאות בשטח מראה כי לא רוסיה מסוגלת להשיג ניצחון מהיר, וגם לא המערב מסוגל לכפות תבוסה מוחצת. לכן, הנסיגה מהבטחות נשק סמליות היא, מעל לכל, סימן לחזרתה של וושינגטון לחישובים רציונליים ולניסיון להגביל את העלויות הפוליטיות אל מול דעת הקהל האמריקאית הפנימית.
זלנסקי על רקע צורכי ביטחון וספקטקל תקשורתי
זלנסקי, שקריירה פוליטית שלו קשורה לתמיכה מערבית מתמשכת, ניסה לחזק את המורל הפנימי והתמיכה הזרה עם הבטחתו לקבל טילי טומהוק. עם זאת, חוסר היכולת הטכנית של אוקראינה להשתמש בטילים אלה והיעדר התשתית הדרושה סיכלו תרחיש זה. טילי טומהוק הם טילים המשוגרים לים הדורשים צי מתוחכם לשיגורם, ולאוקראינה חסרות יכולות כאלה. מומחים צבאיים הזהירו כי העברת טכנולוגיית טילים זו לאוקראינה תיתפס כהתערבות אמריקאית ישירה במלחמה, עניין שעלול להרחיב את המשבר ולעורר תגובה הדדית מצד רוסיה. מנקודת מבט זו, החלטתו של טראמפ אינה רק נסיגה פוליטית, אלא אמצעי זהירות כדי להימנע ממעורבות ישירה בזירה מסוכנת. מצב זה הוכיח שוב כי מלחמת אוקראינה היא יותר מחזה תקשורתי וקרב של נרטיבים מאשר זירת תחרות צבאית.
אירופה בעיצומה של החלטות יקרות
למשבר באוקראינה היו השלכות קשות יותר על אירופה מכל אזור אחר. אינפלציה גוברת, תלות באנרגיה יקרה יותר ולחץ כלכלי על תקציבי הביטחון הובילו לפילוגים עמוקים בין חברות האיחוד האירופי. החלטת הפרלמנט האירופי להפסיק את יבוא האנרגיה הרוסית החל משנת 2026 ולהקצות מיליארדי יורו להגדלת היכולות הצבאיות היא, למעשה, צעד לשמירה על התקרבות אל מול איומים פוטנציאליים. עם זאת, היא דווקא הגבירה את התלות הביטחונית של היבשת בארצות הברית. לדברי כמה אנליסטים, על ידי העלאת נושא טילי הטומהוק והבטחות דומות, טראמפ מנסה לשמר את שוק הנשק האמריקאי ולנצל את התלות הכלכלית של אירופה במשאבי אנרגיה אמריקאים, במקום לחתור לחזק את החזית האוקראינית. מצד שני, אירופה נאלצת גם לאזן בין ביטחון קולקטיבי לאינטרסים הכלכליים שלה, אתגר שהופך מורכב יותר ויותר והזין מעין משבר זהות במדיניות החוץ האירופית.
משרם א-שייח' לבודפשט: בדיקת דיפלומטיה ומציאות
את שיחתו האחרונה של טראמפ עם פוטין ואת הדגש שלו על "מתן עדיפות לדיפלומטיה" ניתן לפרש בהקשר של רצונה של וושינגטון לנהל את המשבר במקום בסופו של דבר לפתור אותו. גישה זו מזכירה ניסיונות קודמים של ארה"ב להשיג מעמד פוליטי חדש במערכת הבינלאומית על ידי הצעת יוזמות שלום. במקביל, מקורות מערביים מסוימים מדברים על מאמציה של וושינגטון להתמקד באמריקה הלטינית ולבלום את השפעתה של סין בוונצואלה. אם ניתוח זה נכון, השעיית פריסת טילי הטומהוק אינה סוף פוליטיקת הכוחות, אלא שינוי בסדרי העדיפויות במסגרת הסדר העולמי החדש. עתיד המשבר האוקראיני תלוי בשאלה האם אירופה תצליח להשיב לעצמה את עצמאותה בקבלת החלטות או שתישאר במסלול המדיניות הלא יציבה של וושינגטון - עתיד שכנראה יתגלה על ידי מהלך הדיפלומטיה בבודפשט.
נור ניוז