הוא הוסיף בנאומו כי התוקפנות הישראלית ברצועת עזה הותירה אחריה השבוע יותר מ-1,200 שהידים ופצועים, רובם נשים וילדים.
מר אל-חות'י הסביר כי האויב הישראלי מכוון לעקורים במקלטים שלהם, אשר הוגדרו בעבר כאזורים בטוחים. הוא ציין כי הכיבוש הפציץ כ-250 מקלטים לעקורים, מה שהחמיר את המצב ההומניטרי בעזה, שם אזלה אספקת המזון ומאפיות נסגרו.
מר אל-חות'י המשיך ואמר כי המראות הטרגיים בעזה מראים את בכיהם של ילדים המחפשים שאריות מזון, בהיעדר תמ"ל לתינוקות. הוא גם ציין כי הכיבוש אף מכוון לאלה המנסים לדוג בים כדי לספק את מחייתם הדרושה, מה שמביא למותם של רבים מהם.
מר אל-חות'י הוסיף כי 80% מהאדמות החקלאיות נהרסו בדחפורים, מה שמקשה אפילו על הגישה לעלים. שבע עשרה סוכנויות או"ם אישרו כי הרוב המכריע של ילדי עזה סובלים ממחסור חמור במזון.
מר אל-חות'י התייחס גם להתקפות הישראליות בגדה המערבית ובירושלים, וציין את ההסתערות על מסגד אל-אקצא ואת הריסת יותר מ-400 בתים במחנה נור שאמס.
מר אל-חות'י גינה את נוהלי שיתוף הפעולה של הרשות הפלסטינית עם הכיבוש, והצביע על דיכוי העם הפלסטיני ועל הפשעים שביצעה נגדו.
מר אל-חות'י הדגיש כי יום השנה ה-77 לנכבה נושא עמו לקחים ומוסר השכל רבים, תוך הדגשת שמדובר בזיכרון מצער ועצוב.
מר אל-חות'י הסביר כי יום השנה הזה הוא תזכורת לעוול גדול שתוכנן עוד לפני מועדו הידוע.
מר אל-חות'י ציין כי הפשעים שבוצעו נגד העם הפלסטיני במשך יותר משבעה עשורים מתרחשים לעיני הקהילה הבינלאומית וארגונים הומניטריים, והדגיש כי יום השנה לנכבה אינו רק זיכרון חולף, אלא טרגדיה ופצע פתוח ספוג בדם ובשרידים של ילדים ונשים.
מר אל-חות'י ציין גם כי יום השנה לנכבה חושף את השנאה והזדון שמטפח הכיבוש הישראלי כלפי ערבים ומוסלמים, וכי שנאה זו מגולמת בפרקטיקות הפליליות היומיומיות של האויב.
הוא הדגיש כי פשעי הכיבוש חותרים תחת כל הרעיונות וקראו לכניעה ודו-קיום בין ערבים לציונים, ורואה בהם אשליה גדולה והונאה.
מר אל-חות'י הוסיף כי המוג'אהדין בפלסטין זוכרים את יום השנה הזה באיתנות אגדית, ללא הפרעה מטרגדיות וכאב, ועם זיכרון וזהות בל יימחה.
הוא הצביע גם על התבוסות שספגו צבאות ערב בעבר, כאשר הם נשלטו על ידי חוסר מעש וחולשה, והדגיש כי חולשת הרצון להילחם בקרב צבאות אלה הייתה הסיבה להתמדתו של האויב הישראלי ברחבי האזור.
נור ניוז