העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס" ציין כי המלחמה בעזה תרמה לכישלון הקמפיין של המועמדת הדמוקרטית לנשיאות קמאלה האריס, משום שהיא תמכה ב"ישראל" ועשתה כמיטב יכולתה כדי לגרום לבוחרים שאכפת להם מזכויות הפלסטינים להרגיש. לֹא רָצוּי.
העיתון ציין כי ממשל ביידן המשיך לשלוח נשק לישראל, למרות עדויות מוחצות לכך שהמצביעים המסורים ביותר במפלגה הדמוקרטית רצו להפסיק את מכירת הנשק אליה, גם לאחר שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הרחיב את המלחמה ללבנון.
העיתון דיווח כי האריס אמר בחריפות באוגוסט, כאשר פעילים נגד המלחמה החרימו נאום: "אם אתה רוצה שדונלד טראמפ ינצח, אתה חייב לומר זאת". בוועידה הלאומית הדמוקרטית, הקמפיין שלה דחה תחינה של פעילים לאפשר לפלסטיני-אמריקאי לנאום על הבמה המרכזית.
כמה ימים לפני הבחירות, הספונסר של האריס ביל קלינטון הצדיק בפני קהל אנשים במישיגן את מה שישראל מבצעת בעזה.
העיתון האמין שכל זה מספק את ההזדמנות לטראמפ לנצח בבחירות לנשיאות ארה"ב. לפי העיתון, הקמפיין שלו מצא כי מצביעים חסרי החלטיות במדינות מתנדנדות היו בסבירות גבוהה פי שישה מבוחרים אחרים במדינות המתנדנדות להיות מונעים מהמלחמה בעזה. טראמפ חיזר אחרי הבוחרים הללו, התחייב לעזור ל"מזרח התיכון לחזור לשלום אמיתי", ותקף את הנציגה לשעבר ליז צ'ייני, הרפובליקנית שנבחרה על ידי האריס לקמפיין איתה, כ"נץ מלחמה קיצונית". כמו ריצ'רד ניקסון, שפנה לבוחרים נגד המלחמה ב-1968 בהבטחה של "סיום מכובד למלחמה בווייטנאם", טראמפ הציג את עצמו כ"מועמד לשלום", לפי העיתון.
במהלך הקמפיין לנשיאות, עיתונאים שניסו להעריך את ההשפעה האלקטורלית של מלחמת ישראל בעזה התמקדו בעיקר בבוחרים ערבים ומוסלמים, במיוחד במישיגן, וזה מובן, אבל בעיר דירבורן, שיש לה רוב ערבי-אמריקאי במדינה. מישיגן, ותמכה בג'ו ביידן ב-2020, היא הראתה שהתוצאות הן שדונלד טראמפ ניצח את קמאלה האריס בשש נקודות אחוז.
העיתון סבר שההסתכלות על ההשלכות הפוליטיות של עזה מבעד לעדשת הזהות בלבד מתעלמת ממשהו מהותי; במהלך השנה האחרונה, הטבח והרעב של ישראל בפלסטינים - במימון משלמי המסים האמריקאים ושידור חי ברשתות החברתיות - הצית את אחד הגלים הגדולים של אקטיביזם פרוגרסיבי בדור.
היא הדגישה כי לרבים מהאמריקאים שהניעו את שותפות ממשלתם בהשמדת עזה לפעולה אין כל קשר אישי לפלסטין או לישראל, וכמו רבים מהאמריקאים שהפגינו נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה או מלחמת וייטנאם, המניעים שלהם אינם אתניים או דתיים. זה אתי.
היא ציינה כי "הכעס היה עז במיוחד בקרב אמריקאים שחורים וצעירים", ונזכרה באירועים קודמים הקשורים לנושא זה. באביב האחרון נערכו מחנות הזדהות עם העם הפלסטיני ביותר מ-100 קמפוסים באוניברסיטאות. בפברואר, ועידת הבישופים של הכנסייה האפיסקופלית המתודיסטית האפריקאית, אחת מ"הקבוצות השחורות הבולטות במדינה", תיארה את המלחמה בעזה כ"רצח עם" וקראה לממשל ביידן-האריס להפסיק לממן אותה. ביוני, ה-NAACP דחק להפסיק גם את משלוחי הנשק.
סקר ביוני CBS News מצא כי בעוד שרוב המצביעים מעל 65 תמכו במכירת נשק לישראל, מצביעים מתחת לגיל 30 התנגדו להן ביחס של יותר משלושה לאחד. בעוד שרק 56% מהמצביעים הלבנים העדיפו חיתוך רובים, האחוז בקרב המצביעים השחורים היה 75%.
היא האמינה שמספרי הסקרים לפני הבחירות מסבירים חלק ממה שראינו ביום שלישי בלילה; קמאלה האריס צעירה בהרבה מג'ו ביידן. עם זאת, סקרים מוקדמים - מ-CNN, וושינגטון פוסט, פוקס ניוז ו-Associated Press - מצביעים על כך שהיא התמודדה עם ירידה חדה בקרב מצביעים מתחת לגיל 29 בהשוואה לתוצאה של ביידן ב-2020.
באשר לגורם הגזעי, העיתון אמר כי האריס היא ממוצא אפריקאי, אולם לפי CNN והוושינגטון פוסט, היא הייתה מעט יותר גרועה מבידן בקרב מצביעים ממוצא אפריקאי, והביצועים שלה היו הרבה יותר גרועים.
בפן הכלכלי, היא אישרה שצעירים רבים ומצביעים ממוצא אפריקאי לא היו מרוצים מהכלכלה. חלקם אולי נמשכו למסר של טראמפ בנושא הגירה. אחרים אולי נרתעו מלהצביע לאישה.
אבל הדינמיקה הרחבה יותר הזו, לפי העיתון, לא מסבירה במלואה את הביצועים הגרועים של האריס, מכיוון שנראה שהיא איבדה הרבה פחות גובה בקרב מצביעים מבוגרים ולבנים, שכן חלקה במצביעים הלבנים היה שווה לחלקה עם ביידן. בקרב מצביעים מעל גיל 65, היא כבר צברה רווח.
נור ניוז