ראש המחלקה למשפט בינלאומי בפרקליטות הצבאית והיועץ המשפטי של משרד החוץ לכיבוש, יואל זינגר, הזהירו בדיווח בעיתון הישראלי "הארץ" מפני ההשלכות של שלטון צבאי ישראלי מלא או חלקי של רצועת עזה, והעלות הגבוהה שתשלם "ישראל" במונחים של משאבים אנושיים וכלכליים.
הוא תהה על קיומה של סתירה בין כוונת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לשמור על השליטה הצבאית הישראלית בעזה, במובן של המשך כיבוש האזור "למחרת" מתום המלחמה ברצועה, לבין שאיפתו של שר הביטחון הישראלי יואב גלנט לא להקים שלטון צבאי כלשהו באזור.
נתניהו שואף לשמור על השליטה הצבאית הישראלית בעזה גם לאחר הפסקת האש. הוא ציטט את הניתוח של העורך הראשי של העיתון אלוף בן, שסבר שהמטרה להישאר בעזה ברורה מהבקשה הנוקשה של נתניהו ש"ישראל" תשמור על השליטה ב"ציר פילדלפיה" ו"ציר נצרים". "למחרת."
מנגד, עמדתו של גלנט נגד כינון שלטון צבאי ניכרת בהצהרתו ב-15 במאי 2024, לפיה "על ישראל להימנע מכינון שלטון צבאי שוב למחרת היום" ובמקום זאת עליה לקדם חלופה נוספת לשלטון. זינגר הדגיש כי עמדתו של גלנט מייצגת גם את עמדת הממסד הביטחוני והצבאי.
לדברי זינגר, עמדתו של גלנט עולה בקנה אחד עם הצהרתם של כתב העיתון במשרד הפנים, בר בל, וכתב הכנסת, יונתן ליס, כי השלטון הצבאי הישראלי בעזה יהפוך ל"מאמץ הביטחוני המרכזי של ישראל בשנים הקרובות על חשבון זירות אחרות", ושזה יעלה "דם, מוות ומחיר כלכלי כבד".
ה"יום שאחרי" סיום המלחמה
בפני "ישראל" עומדות שלוש אפשרויות, כלשונו, בנוגע ל"יום המחרת" לאחר סיום המלחמה הישראלית ברצועת עזה.
ראשית, הצבא ייסוג לחלוטין מרצועת עזה ויפסיק את השליטה הצבאית באזור. הדבר מקנה לה את היכולת לוותר על חובותיה לטפל ב"תושבי המקום" כל עוד זה לא מונע מגורמים אחרים לעשות זאת.
הכיבוש מסיר אפוא את האחריות המשפטית למתן מענה לכל צרכי האוכלוסייה בעזה, לרבות האחריות להעברת שיעורים רגילים בבתי ספר, שיקום בתי חולים ואספקת מזון, מים, חשמל, מים ושירותים נוספים.
באשר לאופציה השנייה, היא באמצעות "הצבא" הישראלי שישמור על שליטתו הצבאית ברצועת עזה, על ידי "טיפול באזרחים", והשלישית היא דרך מציאת חלופה שמוכנה לשאת באחריות למה שהוא כינה " טיפול אזרחי" ברצועת עזה באחריות הצבאית העליונה של "ישראל".
הכותב טוען כי "ישראל" אינה יכולה להחזיק ב"שני קצוות המקל" במובן של דרישתה לשמור על שליטה צבאית על הארץ, כמו גם להתחמק מאחריותה המשפטית הנובעת מכך "לדאוג לאוכלוסייה האזרחית".
הוא מוסיף כי הממשלה לא תוכל "לטמון את ראשה בחול", ואם כן, "לא ירחק היום שבו יבוא חשבון, בין אם בבית המשפט העליון הישראלי, בוושינגטון ובין אם במדינה. האג".
נור ניוז