לדבריו, הוא הציע ודרש הפסקת אש "מיידית" ושחרור אסירים ישראלים המוחזקים בידי חמאס.
למרות שהדעה האופטימית היא שארצות הברית נאלצה לשנות את עמדתה ואת דרכה לקראת מלחמת עזה בגלל לחץ של דעת הקהל העולמית או אפילו דרישות אלקטורליות, ההשקפה המציאותית חושפת דברים נוספים על השינוי הזה בעמדה האמריקאית.
כדי להעריך את מטרות החלטה זו, לא ניתן לעיין בפרטי הדיונים וההסכמות שהתקיימו תחת הכותרת של ביקורו השישי של בלינקן באזור ובמילים הרעילות בטיוטה האמריקאית כמו "שישה שבועות הפסקת אש."
הניסיון של החודשים האחרונים והאופן שבו אמריקה התמודדה עם המשבר בעזה מלמדים שבמקום לשים לב לנאומים ולעמדות התקשורת, עלינו להתמקד במתרחש בשטח ובחסימות המתרחשות בעורקי הכסף והנשק בין וושינגטון ותל אביב.
בין העניינים שבהם כל האנליסטים הציבו את המילה "דחוף" בהצעת ההחלטה שהציעה אמריקה: מכיוון שאמריקה השתמשה בוטו נגד הצעת ההחלטה האלג'יראית שדרשה הפסקת אש מיידית רק לפני חודש, ולפני כן הצביעה נגד שתי טיוטות החלטות אחרות בהקשר זה.
חוגים פוליטיים ותקשורתיים מעריכים את הצעת הפסקת האש האמריקנית כיותר מאשר אינדיקציה לשינוי בגישה של מדינה זו כלפי הישות הישראלית, וטקטיקה להשגת קולות בבחירות הקרובות בארה"ב, ולהבטחת האינטרסים של הישות במדיום לטווח ארוך עם פרויקט הנורמליזציה והיחסים עם מדינות ערב באזור.
נור ניוז