כלי תקשורת ישראליים אישרו כי ישראל לא הצליחה לספק חלופה רצינית לתנועת חמאס לשלוט ברצועת עזה, לאחר יותר מחמישה חודשי מלחמה.
בעיתון "הארץ" נכתב כי "מדיניות בזבוז הזמן והאלתור של ישראל למניעת הקמת מדינה פלסטינית לא השתנתה, אלא גדל היקף ההרס והסבל משני הצדדים".
היא ציינה כי "התנהגותה של ישראל מאז פרוץ המלחמה מוכיחה שגם לאחר אחד האסונות הקשים בתולדותיה, ויותר מחמישה חודשי לחימה", אותן בעיות עדיין מנהלות את המנטליות של מנהיגותה.
העיתון הסביר, "הניסיון למצוא מנגנון לחלוקת סיוע הומניטרי שאינו תלוי במוקדי הכוח ברצועת עזה, וסירוב הממשלה לדון ביום שאחרי המלחמה, הוא המשך של אותה מדיניות שישראל אחריו עד 6 באוקטובר: הורדת זמן ואילתור ללא חזון".
היא ציינה כי "הדבר היחיד שהשתנה הוא עוצמת ההרס האדיר בעזה, מספר ההרוגים הבלתי נתפס והמשבר ההומניטרי הקשה, בניגוד למשבר שבויים שכמותו לא ידעה ישראל".
ב"הארץ" הסבירו כי "עד המלחמה, מדיניות ממשלות ישראל, בעיקר אלו בראשות בנימין נתניהו, הייתה להנציח את ההפרדה בין רצועת עזה לגדה המערבית כדי למנוע כל הזדמנות להתקדמות מדינית".
היא הוסיפה, "למרות שישראל החליטה לאחר ה-7 באוקטובר לחסל את משטר חמאס בעזה, היא נמנעה מלהציע חלופה רצינית שתאפשר לה להשיג מטרה זו".
על פי דיווח שפורסם בסוף השבוע, שר הביטחון יואב גלנט העלה את הנושא בדיון במיני המועצה לעניינים מדיניים ובטחוניים, והציג ארבע חלופות ליום שאחרי המלחמה.
עוד הוסיף העיתון, "רק הכללת האלטרנטיבה, שאותה הגדיר כגרועה ביותר, שהיא המשך השליטה של חמאס ברצועת עזה, מוכיחה שחמאס עדיין לא קרס".
לפי מה שהיא המשיכה, הצעה נוספת שהציעה גלנט הייתה להעביר את השליטה המקומית למנהיגי השבטים, אך היא ציינה כי "ההיסטוריה המודרנית מלמדת אותנו שהניסיון לייצר מנהיגות פרוקסי, בין אם באמצעות משתפי פעולה, בעלי ברית מקומיים או ממשלת בובות, לא הצליח."
היא ציינה כי "אפשר לשאול את האמריקנים על עיראק ואפגניסטן, או אפילו להסתכל על ההיסטוריה של ישראל, שניסתה להקים אגודות כפרים בגדה המערבית כחלופה להנהגה הלאומית בשטחים, וניסתה לגרש את פלסטין. ארגון השחרור מלבנון לחתום עמו על הסכם שלום ב-1982".
נור ניוז