ב-10 במרץ הודיעה ארצות הברית על שיגור הספינה הראשונה למזרח הים התיכון, במטרה מוצהרת "להעניק סיוע הומניטרי" לרצועת עזה דרך הים.
פיקוד מרכז ארה"ב אמר כי הספינה של צבא ארה"ב "גנרל פרנק ס. ביסון" יצאה מהבסיס המשותף לנגלי-אוסטיס בווירג'יניה, פחות משלושה ימים לאחר שג'ו ביידן הודיע כי "מדינתו תבנה נמל זמני בחופי עזה. פס כדי לספק יותר סיוע הומניטרי".
דעת הקהל העולמית קיבלה את ההודעה האמריקנית ביתר ציניות, שכן הצבא האמריקני נחשב למפלגה החשובה ביותר שתומכת ומספקת נשק ל"צבא" הכיבוש, ונציגי ארצות הברית במועצת הביטחון לא חסכו במאמץ כדי למנוע את ההנפקה. של כל החלטה שתוביל להפסקת המלחמה.
לאחר שיותר מ-100,000 פלסטינים נפלו קורבן למלחמה, בין אם קדושים או פצועים, כמעט שלושה רבעים מהם ילדים ונשים, וושינגטון מחפשת "רעיונות שונים" להעביר סיוע לרצועת עזה דרך האוויר והים, כאילו לרצועה אין תקשורת יבשתית עם מצרים ו"ישראל", והיא יכולה סוגים שונים של סיוע עוברים דרך מעברי הגבול הללו!
האויב הישראלי הטיל מצור מקיף על רצועת עזה מאז 9 באוקטובר, הכולל מניעת כניסת מזון, מים, תרופות, דלק וחשמל, כך לפי הודעת שר הביטחון הישראלי יואב גלנט. ממשלת הכיבוש אומרת כי הסרת המצור על עזה קשורה לסוגיית החזרת הישראלים שההתנגדות הצליחה להשיג כשבויים במהלך מבצע שיטפון אל-אקצא.
המצור גרם למותם של מספר עזתים כתוצאה מהמחסור החמור באספקת מזון, שהוביל לכך שמשפחות לא הצליחו להבטיח ארוחה יומית. מלשכת התקשורת הממשלתית בעזה נמסר לפני כשלושה שבועות כי התנאים בצפון רצועת עזה עלו מנקודת האסון, וכי הרעבים לא מצאו אפילו מספוא או דגנים לאכול, לאור הרעב, הצמא והמצור. המדיניות שאחריה הכיבוש.
מה שהחריף את חומרת המשבר הייתה החלטת ועדת החוקה והמשפט בכנסת ישראל להפסיק את עבודתה של סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) בירושלים הכבושה. במקביל, כמה מדינות, כולל ארה"ב, בריטניה ואיטליה, השעו זמנית את המימון שלהן לאונר"א, בשל האשמות הישראליות שחלק מהעובדים השתתפו בפעולות התנגדות ב-7 באוקטובר לכיוון "ההתנחלויות" של ערי עוטף עזה.
כל הצעדים הגזעניים הללו שנועדו להשמדת העם הפלסטיני הביאו להכפלת מספר הקדושים, באופן שגרם לאונר"א להכריז כי "מספר השהידים עקב השלכות המצור שהוטל על עזה עלול לעלות על מספר השהידים. אלה שמתים עקב פצצות והפצצות אוויריות".
וושינגטון וניצול הטרגדיה
החזרת הביטחון העצמי של הערבים לאחר מבצע "מבול אל-אקצא" היה הדבר שהכעיס יותר מכל את הממשל האמריקני שכן הוא המממן העיקרי לאינטרסים של הכיבוש הישראלי באזור המזרח התיכון. לכן, התוכנית האמריקאית הייתה לשבור את הרוח הזו באמצעות פעולה צבאית אלימה מחד, ומדיניות של מצור והרעבה מאידך.
התוקפנות הישראלית המתמשכת במשך יותר מחמישה חודשים גרמה למאות אלפי תושבי צפון ומרכז רצועת עזה להתפנות מבתיהם ולברוח לכיוון רפיח, הדרום הרחוק של הרצועה, בתקווה שקרבת גבול מצרים תיתן להם קצת ביטחון ולהרתיע את מכונת המוות הישראלית מלגבות את חייהם.
קרוב למיליון וחצי פלסטינים נדחסו באזור מוגבל גיאוגרפית, כמות הסחורות המוצעות בשווקים פחתה בהדרגה, סימני הפיזור חזרו למלא את הרחובות, מצב של חוסר אנושיות שרר באווירה, וכולם החלו להמתין. תאריך ההחלטה הפזיזה של בנימין נתניהו לפלוש לרפיח.
לאור מצב זה של מוות, חרדה ורעב, וושינגטון התכוננה להטיל את "הפצצה החדשה" שלה בצורה של סיוע. הממשל האמריקני לא לחץ על "ישראל" להסיר את המצור או להפסיק את המלחמה, אלא החליט לספק סיוע באמצעות טיפות אוויר. המטרה האמריקאית לא הייתה מוגבלת לטייח הדף שלו מול פעילי זכויות אדם המתקוממים בגלל תמיכתה הבלתי מוגבלת ב נתניהו והימין הקיצוני, אבל למבצע היו מטרות נוספות.
ראשית: יצירת מצב של בלבול בדעת הקהל הערבית, ומתחילים לראות בסוגיית פלסטין סוגיה של עם שסובל רק מרעב וצמא, ולא נושא של מאבק ושחרור במטרה לשחזר אדמה גנובה ולהשיב. גורל שנגנב על ידי הכיבוש.
שנית: יצירת מצב של כאוס וקריסה ביטחונית נוספת בתוך הקהילה העקורה ומחנות הפליטים, בעת תחרות על סיוע שהופל מכלי טיס, ובמהלך פעולות לחלוקת אספקה לנזקקים. מוטב היה למי שאחראי על המבצע לארגן את מבצע סיוע שסופק לפלסטינים בתוך רצועת עזה לפני שהחל במתן סיוע, אך נראה כי ההפרעה שנבעה מהמבצע היה מטרה אמריקאית מכוונת.
שלישית: גרימת הרג של פלסטינים נוספים, וזה מה שקרה כשמספר חבילות סיוע נפלו על ראשם של אזרחים כתוצאה מנחיתה שגויה.
מחלקת המיון במתחם הרפואי אל-שיפא בעיר עזה הודיעה על מותם של 5 בני אדם בתקרית שבה נפלו תיבות סיוע על התקהלויות פלסטינים מצפון למחנה החוף וברחוב אל-ג'לעא מצפון לעיר עזה.
רביעית: הבסת המורל של הפלסטינים והערבים התומכים בהתנגדות, על ידי פרסום קטעי וידאו שבהם תושבי עזה מתחרים על כספי סיוע בסצנה שמטרתה להרוס את הזיכרון הערבי, והסחת תשומת הלב מההתנגדות ומפעולותיה השוטפות בהשמדה. טנקים ישראלים בחאן יונס והפצצת אתרים צבאיים ברחבי עזה.
חמישית: ארה"ב מקדמת את עצמה כמקבלת ההחלטות הסופית בנוגע להתפתחויות בזירה הפלסטינית, גם בכל הנוגע לעיתוי מתן הסיוע והשיטות הקשורות במסירתו לפלסטינים הנצורים בתוך רצועת עזה.
לוחמה פסיכולוגית עם גלימה הומניטרית
המונח "לוחמה פסיכולוגית" הופיע לראשונה במהלך שנות ה-30 בספרו של הקולונל הגרמני בלאו, והביטוי זכה לפופולריות מאוחרת יותר במהלך מלחמת העולם השנייה. בין ההגדרות החשובות ביותר של לוחמה פסיכולוגית בצבא ארה"ב היא שהיא "שימוש בכל אמצעי במטרה להשפיע על המורל וההתנהגות של כל קבוצה למטרה צבאית ספציפית".
קיימת גרסה נוספת של הצי האמריקני, הקובעת כי המשימה העיקרית של לוחמה פסיכולוגית היא לכפות את רצון ארה"ב על רצון האויב, במטרה לשלוט בפעולותיה באמצעים לא צבאיים ובאמצעים אחרים. מאשר אמצעים כלכליים.
בירות המערב עשו שימוש טוב בשיטות שונות של לוחמה פסיכולוגית במהלך הסכסוך עם ברית המועצות, עד כדי כך שחיידק ההתמוטטות וההתפוררות שפקדו את הישות הגדולה הזו לא היה מוגבל רק למתקפות צבאיות שהשפיעו על הצדדים או בגיוס סוכנים, אלא התחיל בקידום תדמית החיים שממנה נהנה אזרח מערבי ששותה קוקה קולה והוא אוכל את ארוחת הערב שלו במקדונלד'ס!
בהתחשב בהקשר של המלחמה בעזה וההיסטוריה של ממשלים ארה"ב עוקבים בניהול הקרבות שלהם, מתברר כיצד וושינגטון מתכננת לנצל כל הזדמנות להשיג הישגים בשטח, גם אם זה מגיע דרך מקורות הומניטריים שיכולים להשיג רווחים מסוימים של ערך מוגבל ליריביו.
כיום, ג'ו ביידן נתון ללחצים רבים מתוך המדינות האמריקאיות עצמן, בגלל המפגינים שמצהירים על דחייתם את מלחמת ההשמדה נגד תושבי עזה, והוא צריך לכסות את מערומיו בעלה התאנה של הסיוע, אבל שם הם יעדים חשובים יותר עבורו, המסוכמים בהבסת המורל של הפלסטינים הנרצחים.מטוסים וטנקים ישראליים, והמצור שואב את כוחם.
במהלך חודש הרמדאן הקדוש, האמריקאים רוצים להעביר מסר כי "כל יד של ההתנגדות תתקוף שוב את ישראל ותביא רעב ומצור, ושהפתרון יגיע ממטוסים אמריקאים, בדיוק כמו שהטילים הגיעו מהם, ושהסיוע לא יתקבל על ידי הפלסטינים אלא במאבק והתנשפות מאחורי הקופסאות שנשאו הבלונים". מה שהמלחמה לא השיגה יושג באמצעות כאוס ונשמות שבורות".
מטרות מרחיבות אחרות
טרם נחשפו פרטים ברורים לגבי עתידו של הנמל שארה"ב מתכננת להקים מול חופי רצועת עזה, והאם הוא יכול לחזק את הנוכחות האמריקנית הבלתי חוקית באזור? האם זה קשור בדרך זו או אחרת לניהול העתיד של רצועת עזה לאחר ש"ישראל" תסיים את פעולתה האגרסיבית?
במהלך ימים אלו יתחיל צבא ארה"ב בפעולותיו לבניית רציף צף בים התיכון, לאור מידע המצביע על כך שתהליך הבנייה מורכב, שכן מעורבים בו עד אלף חיילים אמריקאים, ועשוי להימשך שבועות רבים, וכן שזה תלוי בתגובה חיובית של ישראל ובשיתוף פעולה זה לא מובטח.
תהליך הבנייה מתבצע על ידי איסוף של מספר חלקים באורך 12 מטר המקושרים יחד ליצירת מזח וגשר, שיגיעו לאורך של כ-550 מטר. ספינות גדולות יכולות לפרוק מזון וסיוע ולאחר מכן ספינות צבאיות קטנות יותר. העביר את העזרה מהמזח הצף לגשר הזמני שיוקם, הוא דחף אותו לקרקע בחוף.
מה שראוי לציון כאן הוא שהממשל האמריקני יכול היה להפעיל לחץ גדול יותר על "ישראל" לפתוח את המעברים עם רצועת עזה במקום להקים נמל, אבל שבידן וצוותו נקטו באפשרות זו עשויות לחשוף מטרות אמריקאיות נוספות הקשורות להמשך הטלת השפעה באזור או מתן אפשרות ל"ישראל" להחמיר את המצור על חופי רצועת עזה.
עד כה, הממשל האמריקני הודיע כי לא יהיו כוחות ארה"ב בשטח, וכי ישתתפו בעלי ברית אחרים, קבלנים וסוכנויות סיוע, וכי ממשלת הכיבוש תהיה אחראית "לשימור והגנה על הביטחון של נמל", במיוחד אם הנמל נתון לניסיון להסתער עליו על ידי תושבים המבקשים להיכנס. לקבל את האוכל שהם זקוקים לו נואשות.
התוכנית האמריקנית המסתתרת מאחורי סוגיית הנמל הצף לא נחשפה, אך אין ספק שהיא כרוכה ביעדי התרחבות, ובטוח שהימים הקרובים יהיו מלאים בהתפתחויות רבות, לאור שיבוש המשא ומתן. התהליך והאיומים החוזרים ונשנים של האויב הישראלי על האפשרות להסתער על רפיח.
נור ניוז