החודש הרביעי להתקפה של המשטר הציוני בעזה מתקרב לסיומו, אך עדיין אין סימנים לסיום הסכסוכים. זהו אחד הקרבות הארוכים ביותר שהמשטר הישראלי לחם בחייו הקצרים, ואין מנוס ממנו. בנוסף למטרות המוצהרות של תל אביב בימים הראשונים של התקיפה בעזה, התפשטות הסכסוכים לחזיתות אחרות, כמו גם חוסר שביעות הרצון הנרחב בקרב תושבי השטחים הכבושים מהממשלה וממועצת השרים השלטת. אינו מאפשר לישות הציונית לשים קץ מוחלט להתקפותיה גם אם תרצה בכך. כי היום שאחרי המלחמה, עבור ממשלת בנימין נתניהו, הוא תחילת התגובה לאזרחיה על החולשה המודיעינית והצבאית שהובילה למבצע "הסתער על אל-אקצא", אי שחרור האסירים וכישלון להשיג זאת. מטרות שזכו לשבחים בתחילת המלחמה. על בסיס זה, נתניהו הגדיר עצמו כשווה לישראל ומנסה להמשיך את המלחמה הזו בכל מחיר ולפגוע בתל אביב, באזרחיה ובבעלי בריתה.
ההפתעה המודיעינית והביטחונית של הישות הציונית, העלויות האסטרונומיות של המלחמה, ההגירה ההפוכה והחזרת היחסים עם מדינות האזור לאפס, הם רק חלק מההישגים השליליים של ארבעה חודשים של הרג עמנו. עזה שלא גרמה לשום דבר בתל אביב להיראות כמו לפני 7 באוקטובר. בנוסף לתגובה הנרחבת של דעת הקהל העולמית להמשך הפשעים של המשטר הציוני בעזה, המקבלים מדי יום ממדים חדשים, עמדת המשטר הזה, שמנסה כבר שנים להציג תדמית מדכאת של עצמו, היא מאוד. הרעיד את העולם. תל אביב, מחד גיסא, עדה לירי של כוחותיה מותקפים בגבול הצפון על ידי חיזבאללה הלבנוני, ומאידך גיסא עומדת כצופה פסיבית של הטילים המטילים על נמליה. ונמלים. ספינות "אנסאר אללה" התימניות בים האדום, וכעת, שבת אחר שבת, היא מתמודדת עם התכנסויות מחאה של אזרחיה. כי למרות מאמציו למזער את אבדותיו ולהגביר את המכה לחמאס ולגולן בהריסות עזה, הוא לא הצליח למצוא אפילו סימן לאחד מהשבויים!
במצב כזה יצאו גורמים אמריקאים לאזור בעונה השנייה לתפקידם בעזה כדי להציע פתרון מכובד לתל אביב. הפרק הראשון בתפקידה של וושינגטון היה תמיכה פיננסית, צבאית, מדינית ותקשורתית, כמו גם שליטה והכוונה של המלחמה שהמשטר הישראלי החל למחרת ההסתערות על אל-אקצא. הפרק השני של ארצות הברית הוא לסיים את הסכסוך האחרון במסגרת נוחה לוושינגטון, המספקת במקביל את מירב האינטרסים של המשטר הישראלי.
ביידן טוען בבירור ש"פתרון שתי המדינות" הוא האופציה הרצויה היחידה, ובעניין זה, לפני מספר שבועות, במהלך סיורו האחרון במזרח התיכון, נכנס שר החוץ של ארה"ב לשטחים הכבושים בשטחי סעודיה. מַצָב. ערבית, והציע את רעיון ההכרה במדינת פלסטין על ידי המשטר הישראלי, רעיון שתל אביב דחתה עד היום. עם זאת, בחודש שעבר רמזה אמריקה, כבעלת ברית האמינה ביותר של המשטר הישראלי, לעובדה שהמצב בתל אביב הרבה יותר גרוע ממה שהיא חושבת.
הסכסוך הישיר והצבאי של המשטר הציוני בשלוש חזיתות עזה, לבנון וים סוף מחד גיסא, והרס הישגי ה"נורמליזציה" השבריריים מאידך גיסא, בנוסף לשינוי הקרב. בין חמאס למשטר הישראלי לסכסוך של חזית הכוח באזור עם הבסיסים האמריקנים בעיראק ובסוריה, מראה על מורכבות המצב הזה. המלחמה יצאה משליטה.
הדרך לצאת מהמצב הזה, סבוכה כמו המנהרות התת-קרקעיות של עזה, הייתה "הפסקת אש" בחודש הראשון של המלחמה, אבל ארבעה חודשים לאחר מכן, אין לה עוד גרסה קצרה של מילה אחת. בהתאם לכך, ברט מקגורק, היועץ הבכיר של ביידן, הגיע למצרים ולקטאר לטיול פחות רועש, וויליאם ברנס, ראש סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (CIA), ייכנס בקרוב לאירופה כדי לנהל משא ומתן. עם שתי המדינות המתווכות, מצרים וקטאר
לפי התקשורת העברית, ממשל ביידן עובד בימים אלה על "הסכם אזורי מרכזי" הכולל הפסקת אש ברצועת עזה, נורמליזציה של היחסים בין המשטר הציוני לעולם הערבי וכינון משטר חדש בעזה. עַזָה. באותו הקשר, נדונו גם ביקורו של שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון והשימוש במילים אמריקאיות נפוצות לאזור, כולל הרעיון של "שתי מדינות".
למחרת מלחמת עזה, בנוסף ל"ריבונות", אתה צריך מישהו שאחראי לשמירה על הביטחון והשיקום. המשטר הישראלי, שמכיר בכך שלא ניתן לשלוט בעזה באופן בר קיימא, דורש שליטה ביטחונית בעזה. מנקודת המבט הביטחונית של בנימין נתניהו והמפלגה התומכת בו, אפילו המעבר הדרומי יהיה בשליטת המשטר הישראלי והמצרי. זהו רעיון שיקשר את עזה ויחליש אותה לעד עם הסכסוכים לסירוגין הנובעים מחופש התנועה של הצבא הציוני בגזרה זו. מנקודת מבט זו, הצעת עשר הנקודות של המשטר הישראלי לשחרר שבויים בתמורה להפסקת המלחמה של חודשיים. זו דעה שנדחתה על ידי חמאס. עם זאת, אמריקה מאמינה כי פרישתו של אבו מאזן, רפורמות פנימיות וקיום הבחירות הראשונות בפלסטין לאחר 2006, יחד עם סיוע ממשלות כמו טורקיה וסעודיה, יכולים להבטיח את ביטחונה של תל אביב לטווח ארוך. . זו דעה שנדחתה על ידי המשטר הישראלי.
בכל מקרה, עד כה צצו נרטיבים המועילים למשטר הישראלי. עכשיו, מה לגבי הרעיון הקיצוני של ממשלת בנימין נתניהו, ומהן התוכניות ההגיוניות ביותר של אמריקה ובעלות בריתה האזוריות? אולי ההבדל היחיד בין הגרסה האמריקאית לגרסה הישראלית הוא שהאחת שואפת להשיג ולהבטיח אינטרסים קצרי טווח, בעוד שהשנייה שואפת להשיג ולהבטיח אינטרסים לאורך זמן ארוך יותר. על בסיס זה, אמריקה ממשיכה בסיוע הכספי, הנשק, הפוליטי והתקשורתי שלה למשטר הישראלי תוך שהיא מנסה להגיע להסכם גדול. אבל אנליסטים ומשקיפים מאמינים שמה שיקרה בשדה הקרב יקבע את התוצאה הסופית של המלחמה.
נור ניוז