עלייה חדה בשיעורי ההתאבדות בקרב חיילי הכיבוש הישראליים

על פי הנתונים, שבעה חיילים בשירות פעיל התאבדו בין ה-7 באוקטובר לסוף 2023, בעוד שבמהלך 2024 נרשמו 21 התאבדויות בקרב חיילים.

מתחילת 2025 ועד היום, לפחות 20 חיילים התאבדו.

לפני המלחמה, מספר ההתאבדויות הממוצע בקרב חיילים ישראלים היה רק כ-12, מה שמשקף כמעט הכפלה של השיעור בשנתיים האחרונות.

הצבא הישראלי מייחס עלייה זו להרחבה משמעותית של פריסות הכוחות, כולל כוחות מילואים, בנוסף לחשיפתם של חיילים רבים ללחימה אינטנסיבית בתוך עזה.

מקורות צבאיים אומרים כי ניתוח פנימי מראה ירידה בהתאבדויות הקשורות לנסיבות אישיות גרידא, בהשוואה לעלייה במקרים שככל הנראה נובעים מחוויות לחימה מלחיצות או טראומה בשטח.

ביום חמישי דיווח "הארץ" על התאבדותו של קצין מילואים ישראלי מחטיבת גבעתי, בעקבות מאבק פסיכולוגי שנבע מהשתתפותו במלחמה ברצועת עזה. העיתון דיווח כי החייל תומאס אדזגוסקיס, בן 28, שוחרר משירות בשנת 2024 עקב טראומה נפשית ועבר הליכים להכרה כסובל מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

גופתו נמצאה בפארק ליד אשדוד, לאחר שהשאיר פתק ובו נכתב: "אני לא יכול להמשיך יותר. עשיתי דברים בלתי נסלחים. שד רודף אותי מאז ה-7 באוקטובר. אנא תשכחו אותי".

העיתון מציין כי הוא סבל ממצוקה נפשית במשך כשנתיים וקיבל טיפול פסיכולוגי ותרופתי.

מומחים סבורים כי המקרה של החייל תומאס אדזגוסקיס אינו מקרה בודד, אלא דוגמה לשכיחות הגוברת של הפרעות פסיכולוגיות בקרב חיילים שהשתתפו במלחמת עזה, על רקע פעולות מתמשכות ולחצים שטחיים ופסיכולוגיים גוברים.

משפחות של חיילים לשעבר ומומחים ממשיכים להזהיר כי נתונים רשמיים אינם משקפים במלואה את המציאות. ארגונים המטפלים בחולי PTSD מעריכים כי מספר ההתאבדויות בפועל גבוה בהרבה, במיוחד בקרב חיילים משוחררים שמקריםיהם אינם כלולים בסטטיסטיקות הצבאיות הרשמיות. על פי "הארץ", לפחות 15 חיילים משוחררים התאבדו מאז תחילת המלחמה עקב בעיות פסיכולוגיות הקשורות לשירות, וחמישה שוטרים גם הם נטלו את חייהם באותה תקופה.

העיתון מוסיף כי רבים מהמקרים הללו נותרים "בצללים" ואינם מוכרים רשמית כמוות הקשורות לשירות.

בתמיכה אמריקאית, ישות הכיבוש הישראלית מנהלת מלחמת השמדה בעזה מאז ה-7 באוקטובר 2023, והותירה אחריה יותר מ-70,000 שהידים ויותר מ-171,000 פצועים פלסטינים, רובם ילדים ונשים.

הסכם הפסקת אש שנכנס לתוקף ב-10 באוקטובר היה אמור לסיים את המלחמה, אך ישות הכיבוש מפרה אותו מדי יום, וכתוצאה מכך מתים ופציעות של מאות. הכיבוש גם מונע כניסת מזון ותרופות מספיקים לעזה.