מחלקת המדינה הודיעה ביום שישי בלילה כי המדינה סיפקה כמה פטורים מסנקציות, המאפשרות למדינות זרות ולחברות לעבוד עם איראן על פרויקטים בתחנת הכוח הגרעינית בבושהר, במפעל המים הכבדים בעראק ובכור המחקר בטהרן.
הפטורים כבר הוסרו על ידי שר החוץ לשעבר מייק פומפאו במאי 2020.
גם משרד החוץ האמריקאי הדגיש; הפטורים המוצעים נועדו להקל על שיחות בווינה, שיסייעו להגיע להסכמה על החזרה הדדית ל-JCPOA.
המהלך של וושינגטון התפרש על ידי חלק מכלי התקשורת כסימן להתקרבות השיחות בווינה, שכן משלחות פוליטיות בוינה חזרו לבירות להתייעצויות נוספות, מה שכמובן לא ניתן לטעות.
"המרדף המתמשך של ממשל ביידן אחר מדיניותו של טראמפ", אמר דובר מחלקת המדינה, נד פרייס. "עשינו בדיוק מה שהממשלה הקודמת עשתה: אפשרנו לשותפינו הבינלאומיים לטפל בסיכון הגובר של הפצת נשק וביטחון גרעיני באיראן, ואיראן לא תהנה מהוויתור על הסנקציות עד שתחזור להתחייבויותיה הגרעיניות".
בעוד שתוצאת השיחות בווינה קשורה להחלטה הפוליטית של ארה"ב לוותר על פזרנות ועמידה בזמנים, המהלך החדש של וושינגטון הוא יותר הצגה מאשר הצגה טכנית או כלכלית להראות שהמדינה פעילה בהשגת הסכם.
הנקודה היא ש; במהלך החודשים האחרונים, וושינגטון ושותפותיה האירופיות הביעו בעקביות דאגה מההתפתחות המהירה של תוכנית הגרעין של איראן, אך בשלב ראשון נקטו בפעולה שתפגע איכשהו בהתקדמות של כמה מתוכניות הגרעין של איראן!
המהלך האמריקאי חסר ערך לחלוטין בגלל חוסר האפקטיביות שלו בפעילות שלושת התחומים שהוזכרו, והוא רק הצגה להפחתת הלחצים הפוליטיים על המדינה הזו, שהאט את תהליך המשא ומתן והפחית את האפשרות להגיע להסכם.
ממשל ביידן אפילו לא הפגין עניין בהסכם עם המהלך החדש שלו מכיוון שהנושאים שהוכרזו על ידי השעיית הסנקציות אינן נושאים בסיסיים שיעמדו בפני מכשולים רציניים מהסנקציות האמריקאיות.
מתחילת סבב המשא ומתן החדש, הרפובליקה האסלאמית של איראן הודיעה רשמית כי היא נכנסה למשא ומתן במטרה להסיר סנקציות מדכאות ולא חוקיות, ותיתן עדיפות לנושא זה ולמאמציו.
במצב הנוכחי, פעולה שיכולה להיחשב כסימן לאינטרס ולרצון של הצדדים המשא ומתן להגיע להסכמה טובה היא נקיטת צעדים אפקטיביים בתחום הסרת הסנקציות הכלכליות הבלתי חוקיות והמעיקות ולנקוט בסכום אפס. משחקים לא יובילו למהלך חדש.