מלכתחילה, היחסים בין אסלאמאבאד לריאד התאפיינו בשילוב של אינטרסים אסטרטגיים וצרכים הדדיים. פקיסטן קיבלה סיוע כספי נרחב מסעודיה מאז שנות ה-60; סיוע, אף על פי שלא הוקצה ישירות לתוכנית הגרעין, איפשר לאסלאמאבאד לכסות את עלויותיה השוטפות ולהקצות משאבים מקומיים לפיתוח יכולותיה הגרעיניות. מסיבה זו, תפקידה של סעודיה בסיוע לפקיסטן להתגבר על משברי סנקציות ולקיים את תוכניתה הגרעינית נותר בולט בקרב קובעי המדיניות הפקיסטניים.
בתמורה, פקיסטן סיפקה באופן עקבי לסעודיה כוח אדם, אימונים צבאיים ותמיכה מודיעינית. עשרות שנים של שיתוף פעולה ביטחוני וצבאי הפכו את שתי המדינות לשותפות טבעיות. כעת, חתימה על הסכם הרואה ב"התקפה על אחת היא התקפה על השנייה" מייצגת פורמליזציה של מסורת ארוכת שנים זו. עם זאת, ההבדל המשמעותי בהקשר הגלובלי החדש עשוי להיות קשור לסוגיה חדשה: ירידה באמון בארצות הברית כערובה ביטחונית במפרץ הפרסי, בעוד שתפקידה של סין בתמיכה באסלאמאבאד גדל.
השלכות ישירות על הודו ואיחוד האמירויות הערביות
הודו, אולי יותר מכל צד אחר, חשה חוסר ביטחון לגבי הסכם זה. ניו דלהי, המקיימת קשרים כלכליים הדוקים עם ערב הסעודית, ניצבת כעת בפני שאלה קשה: האם היא יכולה לסמוך על השקעה אסטרטגית במסדרון הודו-מזרח התיכון-אירופה (IMEC) עם ריאד כמרכז העיקרי שלה? אם ערב הסעודית תעבור לקשרי ביטחון הדוקים יותר עם אסלאמאבאד, הודו לא תוכל בקלות לראות בה שותפה מועדפת. מסיבה זו, מומחים הודים מזהירים כי ההסכם עלול להכביד בו זמנית על חישובי הביטחון והסחר של הודו.
גם איחוד האמירויות הערביות מוצאת את עצמה במצב עדין. יום אחד בלבד לאחר שהוכרז על הסכם ריאד-אסלאמאבאד, אבו דאבי חתמה על הסכם ביטחון נפרד עם ניו דלהי. צירוף מקרים זה היה אינדיקציה ברורה ליריבות בין מוחמד בן סלמאן למוחמד בן זאיד על מיהו "השותף העיקרי" של הודו במפרץ הערבי. עבור איחוד האמירויות הערביות, ההתקרבות הסעודית-פקיסטנית פירושה הגברת השפעתה של ריאד במשוואת הביטחון - משקל שאבו דאבי לא רוצה להשאיר ללא מענה. לכן, איחוד האמירויות הערביות תשאף לחזק את מעמדה על ידי העמקת קשרי ההגנה והכלכלה עם הודו, מבלי לפגוע ביחסיה עם ריאד.
אות רב-ממדי לוושינגטון ולתל אביב
מהותו של הסכם ההגנה הסעודי-פקיסטני היא יותר כלי איתות מאשר הסכם מבצעי. ערב הסעודית מבקשת לשלוח מספר מסרים בו-זמניים: ראשית, לארצות הברית, כי האמון המוחלט במטריית הביטחון של וושינגטון הסתיים, וכי ריאד מבקשת לגוון את בריתותיה. מסר זה מגיע בתקופה שבה התקיפה הישראלית האחרונה על קטאר חשפה את חוסר התיאום בתוך ארכיטקטורת הביטחון המפרצית בעלת אוריינטציה מערבית.
המסר השני מופנה לישראל. כניסתה של פקיסטן, מדינה בעלת נשק גרעיני, למשוואת הביטחון במזרח התיכון מהווה אזהרה חמורה לתל אביב. גם אם המטריה הגרעינית לא תועבר בפועל מאסלאמאבאד לריאד, קרבה מוגבלת זו פירושה עלייה אסימטרית באיומים על ישראל. אנליסטים ישראלים מדברים על "משנה משחק", שינוי שממדיו נותרים לא ברורים, אך ללא ספק מגביר את חששותיה של תל אביב.
המסר השלישי מופנה לציבור ולגורמים האזוריים. ערב הסעודית מבקשת להדגים כי, בניגוד לדימוי המסורתי, היא אינה תלויה אך ורק במערב אלא מסוגלת לבנות רשתות ביטחון מגוונות. מדיניות "רב-גונית" זו עולה בקנה אחד עם מאמציו של בן סלמאן לבסס את תפקידה הגלובלי של ערב הסעודית, תפקיד המשתרע בין אירוח אירועים בינלאומיים ועד לבניית בריתות ביטחוניות חדשות.
מעבר לדרום אסיה: סין, רוסיה ועתיד הביטחון האזורי
הסכם זה אינו רק אירוע דו-צדדי או אזורי; הוא חלק מארכיטקטורת ביטחון עולמית מתפתחת. סין, שותפתה האסטרטגית של פקיסטן, רואה בהסכם הזדמנות להגביר את השפעתה במפרץ הפרסי. הברית של ערב הסעודית עם פקיסטן מועילה בעקיפין לבייג'ינג, מעמידה את ניו דלהי וושינגטון במגננה ומאפשרת ליוזמת "החגורה והדרך" לנצל פגיעויות חדשות.
ההסכם הוא גם חדשות טובות עבור רוסיה. מוסקבה, המבקשת להקל על בידודה עקב המלחמה באוקראינה, מברכת על כל היחלשות של ההשפעה האמריקאית במזרח התיכון. התקרבות סעודית-פקיסטנית פירושה מרחב גדול יותר לשחקנים שמאסו בסדר האמריקאי להיכנס.
מצד שני, פקיסטן מבקשת לחזק את מעמדה הצבאי במבנה הפוליטי הפנימי ולמשוך משאבים כספיים חדשים מריאד. עם זאת, היא גם מסתכנת בהסתבכות במשברי המפרץ. עבור ערב הסעודית, ההסכם מייצג הזדמנות לבחון את רעיון "ההגנה הערבית הקולקטיבית", שעשויה להתרחב ולכלול את מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ בעתיד. במקום ברית הגנה מקיפה, הסכם זה משקף שינוי פרדיגמה: עידן התלות החד-צדדית בארצות הברית חלף, ופינה את מקומו לארכיטקטורת ביטחון גמישה ורב-שכבתית. תהליך זה עשוי להוביל ליציבות יחסית באמצעות הרתעה משותפת והסלמה של התחרות הגיאופוליטית. עתיד ההסכם ייקבע לא על ידי הצהרות רשמיות, אלא על ידי ניסיון מהעולם האמיתי של משברים אזוריים.