ידיעות אחרונות הוסיפו: "חלק מהקצינים הללו היו אמורים להשתתף בתקיפה על איראן, אך בשל תפקידיהם המוצהרים, הם לא גויסו לשירות מילואים."
ב-13 ביוני, ישראל, בתמיכת ארה"ב, פתחה במלחמה בת 12 יום נגד איראן, תוך תקיפה של אתרים צבאיים, גרעיניים ואזרחיים והתנקשות בכמה מפקדים בכירים ומדעני גרעין. בתגובה, איראן אילצה את המשטר הציוני להפסיק את האש על ידי הפצצת מרכזים צבאיים ומודיעיניים.
הקצינים המפוטרים עתרו לבית המשפט העליון של ישראל בבקשה לבטל את החלטת הצבא ולהחזירם לתפקידם.
קצינים אלה מחזיקים בדרגות צבאיות ממייג'ור ועד תת-אלוף, וכולם שירתו במילואים לאחר 7 באוקטובר 2023.
ידיעות אחרונות פירט: "הדרג הבכיר ביותר ביניהם הוא תת-אלוף, ששירת בבסיס אימונים והושעה משירות מילואים עד להודעה חדשה."
לעצומה הצטרפו גם 17 אנשי חיל האוויר נוספים, שהושעו זמנית משירות לאחר שחתמו עליה. חלקם חזרו מאוחר יותר לשירות לאחר שחזרו מחתימתם.
בעתירתם טענו הקצינים כי פוטרו באופן קולקטיבי ושרירותי ללא משפט, תוך הפרת חוקי ישראל ונהלים מנהליים.
מחאות ועצומות נגד המשך המלחמה התפשטו.
התפתחויות אלה מגיעות על רקע התנגדות גוברת בצה"ל למלחמה המתמשכת בעזה. ב-11 באפריל, כ-1,000 אנשי מילואים ואנשי חיל האוויר בדימוס חתמו על מכתב הקורא להפסקת אש שתאפשר הסכם חילופי שבויים. מאוחר יותר הצטרפו אליהם 150 קציני חיל הים לשעבר, וכן עשרות חיילים מחיל השריון.
למחרת, יותר מ-100 רופאים צבאיים במילואים, מאות חיילים מיחידת המודיעין 8200 וכ-2,000 אנשי אקדמיה מאוניברסיטאות ישראליות הצטרפו לקריאה.
יותר מ-1,600 צנחנים וחיילים ותיקים חתמו על מכתב דומה, הקורא לשחרור אסירים גם אם הפעולות הצבאיות בעזה ייפסקו.