"ישראלי מדבר את הניב שלך, שר את שיריך וחוזר על פתגמיך" הוא סצנה שהפכה לנושא חוזר בסרטונים שפורסמו על ידי כלי התקשורת של הכיבוש, כחלק מתוכנית מכוונת להשפיע על דעת הקהל הערבית ולהפוך פושע מלחמה לפנים מקובלות.
משימתו של הדור החדש היא לשבור מחסומים פסיכולוגיים עם עמים ערבים ולהכין את הקרקע לפריצות דרך תרבותיות וביטחוניות מסוכנות יותר מלוחמה קונבנציונלית, על פי כלי התקשורת הישראליים.
בתי ספר לניב ישראלי
לאחר שמערכת הביטחון הישראלית נכשלה בניבוי מבצע "הצפה של אל-אקצא" שבוצע על ידי תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) ב-7 באוקטובר 2023, החלה ישראל להעריך מחדש את כלי המודיעין שלה ואת שיטות איסוף המידע שלה.
בהקשר זה, העיתון הישראלי ידיעות אחרונות חשף - בדיווח שפורסם ב-8 ביולי - כי ישראל הגבירה את מאמציה להכשיר משאבי אנוש המתמחים בשפות ובניבים מקומיים במטרה לחזק את יכולותיה המודיעיניות לאחר כישלונות אוקטובר.

שירותי הביטחון הכירו בצורך לחזור לכלי עבודה מסורתיים, כגון שפה ופריסת מרגלים בשטח, יחד עם שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כדי לנטר בצורה יעילה יותר את התקשורת והמדיה החברתית.
בהתאם לכך, מנהלת המודיעין הצבאי הישראלי (אמ"ן) השיקה תוכניות הכשרה אינטנסיביות המכוונות לצעירים שסיימו לאחרונה את לימודיהם בתיכון. תלמידים אלה נבחרים ללמוד שפות וניבים ספציפיים, בהתאם לצורכי הביטחון. קורסים אלה נמשכים כשישה חודשים.
דברים אלו אושרו על ידי סגן אלוף ישראלי, שזוהה על ידי העיתון כ-(H), שאמר כי המלחמה המתמשכת בעזה הוכיחה כי "אי אפשר להסתדר בלי אוזן קשבת ועין שמפרשת הבעות והתנהגויות". הוא הוסיף כי מגמה זו תימשך בשנים הקרובות באמצעות חיזוק והרחבת מערכת קציני השפה במערכת הביטחון.
בתי הספר לשפות שמפעילה אמ"ן מתוארכים להקמת החטיבה, אך הם עוברים כעת התרחבות משמעותית כדי לענות על דרישות "החזיתות הבוערות". מאות מגויסים לומדים מדי שנה מגוון שפות וניבים, כולל סורית, לבנונית, פלסטינית, עיראקית ובדואית. תימנית נוספה לרשימה לפני 18 חודשים, דבר המשקף עניין חסר תקדים במגוון הניבים הערביים.
ההכשרה חורגת מעבר לבלשנות וכוללת חומרי טקסט ואודיו שנלקחו ממציאות מבצעית, כגון שיחות אחרונות או דיווחי חדשות, כדי לשמור על מוכנותם המבצעית של המתמחים. המתמחים נחשפים גם לביטויים יומיומיים, שירים וסרטוני מדיה חברתית כדי לשלוט בטון ובניב שלהם באופן טבעי, על פי העיתון.

פריצת דרך תרבותית
ההכשרה אינה נעצרת בשפה בלבד; היא משלבת היבטים לשוניים עם ניתוח תרבותי ופוליטי, כאשר אנשי המודיעין העתידיים לומדים לקרוא בין השורות ולהבין דפוסי חשיבה ומנהגים מקומיים, על פי ידיעות אחרונות.
למרות חשיבות השפה, הקצין ה' מסביר כי המטרה אינה רק לבנות "מתרגמים", אלא אנשי מודיעין המשלבים יכולת לשונית עם הבנה של התרבות, החברה והפוליטיקה המקומית. הוא מדגיש כי "כדי להיות קצין מודיעין טוב, עליך ללמוד את התיאוריות, התרבות והערכים המהווים את הבסיס לתפיסת עולמו".
באשר ללקחים של מתקפת ה-7 באוקטובר, אמר סגן אלוף האחראי על בית הספר לשפות באגף המודיעין הצבאי כי אחת המסקנות העיקריות ממתקפת הפתע היא הצורך הדחוף להגדיל את מספר מומחי השפה במנגנון הביטחון.
ראוי לציין כי דיווחים ישראליים אישרו כי היה מחסור במידע מודיעיני בתימן בפרט, שכן לא צפו שקבוצת אנצאר אללה (חות'ים) תנהל קרבות נגדם, כפי שקרה בחזית הסיוע הנוכחית. הדבר חייב גיוס של ישראלים ממוצא תימני - יהודים שהגיעו לאחרונה לישראל ושלטו בערבית ובדיאלקט התימני - כדי לסייע באיסוף מודיעין על החות'ים, על פי העיתון הישראלי מעריב.
כחלק מהרפורמות שאימץ פיקוד המודיעין הצבאי הישראלי בעקבות "אינתיפאדת אל-אקצא", הוא הוציא הוראות להציע קורסים בתרבות האסלאמית ובשפה הערבית, החל משלב טרום הגיוס ועד הכשרת קצינים. יוזמה זו שואפת לצייד אנשי צבא, חיילים ומפקדים עתידיים במיומנויות הנדרשות כדי להשיג הבנה מעמיקה יותר של החברות הערביות, על פי גלי צה"ל.

על פי דיווח שפורסם על ידי The Defensive Post ב-16 ביולי, כל חברי חטיבת המודיעין הצבאי יעברו הכשרה בלימודי אסלאם, ומחציתם יקבלו הכשרה בערבית עד השנה הבאה.
נשק נסתר
בשנים האחרונות התברר כי ישראל נוקטת באסטרטגיות רכות המבוססות על היבטים פסיכולוגיים ותרבותיים. אסטרטגיות אלו נועדו לשבור מחסומים פסיכולוגיים ולחדור לתודעה הקולקטיבית, להקל על העברת המסרים שלה ולהשפיע על החברה הערבית מבלי לעורר התנגדות גלויה.
הפסיכולוג עבדול רחמן מזהר מסכים, ואומר שאלה צעדים לקראת חיקוי דפוסי התנהגות וביטויים ערביים יומיומיים, מה שגורם להם להיראות כחלק מהמרקם החברתי הממוקד.
מזר מסביר כי מעורבות לשונית ותרבותית זו מצמצמת את הפער הפסיכולוגי בין שני הצדדים, שכן דיאלקט אינו רק אמצעי תקשורת; הוא מבטא זהות ואישיות. כאשר זר מדבר באותו דיאלקט, המאזין חש תחושה של היכרות וקבלה לא מודעת, מה שמקל על הקבלה התת מודעת של המסרים של האויב.
בראיון לאל-ג'זירה נט, המומחה מציין כי תהליכים פסיכולוגיים אלה יוצרים נורמליזציה רגשית עם הצד השני, ומקלים על הפצת רעיונות פוליטיים ותרבותיים דרך ערוצים טבעיים ומוכרים לכאורה. פרקטיקות כאלה כוללות לבוש בגדים ערביים מסורתיים בקרב ישראלים וקידום מאכלים ערביים כחלק מהמטבח הישראלי, פרקטיקות שמטרתן לעוות זהות ולעצב מחדש דימויים מנטליים.

מזהר סבור כי "נשק רך" זה מסוכן יותר מכלי נשק מסורתיים, משום שאלו ידועים היטב ונתקלים בדחייה והתנגדות, בעוד שנשק רך חודר בצורה חלקה לעיצוב מחדש של תפיסות וערכים בחברה, מבלי שהנמען יבין את סכנתו או יבין את טבעו האמיתי של השפעתו.
אסטרטגיה להעסקת דמויות ציבוריות
על מנת לשפר את התקשורת עם הציבור הערבי, משרד החוץ הישראלי יצר דפים רשמיים בערבית עבור בכירים בפלטפורמות המדיה החברתית, וכן דפים עבור כמה שגרירויות במדינות ערביות כמו מצרים וירדן.
ישראל הסתמכה על כלי תקשורת בשפה הערבית מאז הקמת קול ישראל, שהחל לפעול במסגרת חוק רשות השידור משנת 1965, שקבע כי תחנות רדיו בשפה הערבית צריכות לשרת אזרחים ערבים (פלסטינים) בתוך ישראל ולקדם הבנה ושלום עם העמים הערביים השכנים.
עם הופעתן של מהפכות האביב הערבי, השתנתה התדמית המסורתית של כלי תקשורת אלה. ישראל, כמו המשטרים הערביים, הבינה את חשיבותן והשפעתן של המדיה החברתית על הנוער הערבי. לכן, היא פנתה לשימוש בדפי מדיה חברתית ובדוברים בערבית כדי לשבור מחסומים פסיכולוגיים ותרבותיים עם הציבור הערבי הצעיר.
אחת הדמויות הבולטות ביותר שמקיימות אינטראקציה קבועה עם הציבור הערבי בערבית היא אביחי אדרעי (הדובר הרשמי של צבא ישראל), אשר להוטה ליצור קשר ישיר עם עוקבים בפייסבוק ובטוויטר, לברך מוסלמים על החגים ולהתפלל לקבלת תפילותיהם בפוסטים כמו "יום שישי מבורך".

הוא גם מפרסם תמונות שלו ממקומות שונים בשטחים הכבושים, אם כי פוסטים אלה זוכים לעתים קרובות לתגובות סרקסטיות מצד הציבור הערבי.
אנס אברהים, המתאם הכללי של ועדת התיאום להתנגדות לציונות ולנורמליזציה, מאמין שהפרויקט הישראלי לייצר דור של דוברי ערבית רשמיים בניביה השונים - מהמפרץ ועד הלבנט ומרוקו - אינו בעיה לשונית או תקשורתית תמימה. אלא, זהו חלק מתוכנית עמוקה המכוונת למבנה התודעה הערבית ולהכנת הדורות הבאים לקבל את הישות הציונית כחלק טבעי ממרקם האזור.
אברהים אומר בראיון שלו, "המסר העיקרי שהוא מבקש להעביר הוא שלא מדובר בישות מוזרה או זרה, אלא בישות מוכרת שמבינה ערבים טוב יותר משהם מבינים את עצמם. כשהם מדברים כמונו, הם מסתירים את המציאות הקולוניאלית שלהם מאחורי מסכה של אינטראקציה אנושית, בניסיון לשבור את הדימוי הסטריאוטיפי של האויב".
הוא מאמין שההיבט המסוכן ביותר של מדיניות זו הוא שהיא מייצרת קולוניאליזם רך שהורס מוחות ולבבות לפני אדמה. ישראל אינה מסתמכת עוד אך ורק על כוח מזוין, ולכן ההתנגדות לפרויקט זה מתחילה במודעות, הגנה על זהות וחיזוק חסינות פסיכולוגית ותרבותית. "מה שלא נדחה בבירור היום, נתרגל אליו בשקט מחר", אמר.