ההפגנות לתמיכה בפלסטין הכבושה ובעזה נמשכות ביותר מ-50 אוניברסיטאות אמריקאיות, כאשר תנועות סטודנטים המגנות את התפקיד האמריקני המרכזי בהמשך מלחמת ההשמדה הנהוגה על ידי הכיבוש הישראלי מתגברות.

תמיכתו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ב"ישראל" הובילה לקריאות זועמות בדרישה לבטל את נאומו המתוכנן בטקס הסיום במכללת מורהאוס באטלנטה, ג'ורג'יה, ב-19 במאי.

מכללת מורהאוס היא מכללה היסטורית לאפרו-אמריקאים, ומרטין לותר קינג ג'וניור, אחד הסמלים הבולטים של התנועה לזכויות האזרח לאפרו-אמריקאים, סיים אותה.

ההודעה על נאומו המתוכנן של ביידן עוררה תגובה מיידית של סטודנטים וסגל, שהחלו בהכנות למחאה אפשרית במהלך הנאום.

זמן קצר לאחר ההכרזה, בוגרי מורהאוס ניסחו מכתב הקורא לקולג' לבטל את נאום הסיום של ביידן בגלל תמיכתו בישראל.

במכתב נכתב: "בהזמנת הנשיא ביידן לקמפוס, המכללה מאשרת סטנדרט חריף לפיו שותפות ברצח עם אינה ראויה לעונש מהמוסד שיצר את אחד התומכים הבולטים באי-אלימות במאה העשרים".

היא המשיכה: "אם המכללה לא יכולה לאשר את מסורת הצדק האצילית הזו על ידי ביטול הזמנתה לנשיא ביידן, המכללה חייבת לשקול מחדש את הקשר שלה עם ד"ר קינג".

פעילים וסטודנטים במכללה הביעו תחושות של אכזבה וכעס כלפי המכללה בגלל הזמנתו של ביידן, והפנו ביקורת נוקבת כלפי הנהלתה, ותיארו את קריאתה כ"מעשה לא מוסרי".

בתגובות בתגובה לפוסט שבו הכריזה המכללה על הזמנתו של ביידן, אחד הפעילים ראה כי ביידן "מנצל אפרו-אמריקאים כדי לכסות את הכעס על תמיכתו ברצח עם בעזה".

הפעיל שאל, פנה להנהלת המכללה: "איפה הכבוד שלך הונה את הקונגרס כדי לחמש את ישראל במהלך רצח העם, ואתה רוצה אותו כאן?"

הוא קרא לסטודנטים לארגן מחאה, להחרים את נאומו של הנשיא, לעזוב את החגיגה ולהצטרף לאלפי מפגינים באוניברסיטאות נגד רצח העם הישראלי הנתמך על ידי ארצות הברית.

נשיא אוניברסיטת קולומביה עומד בפני לחץ חדש לאחר שהמשטרה נקראה לדכא מפגינים

גם נשיאת אוניברסיטת קולומביה, נמת שפיק, מתמודדת עם לחצים חדשים, שכן ועדת הפיקוח של האוניברסיטה הפנתה ביקורת נוקבת על הממשל שלה על דיכוי ההפגנות הפרו-פלסטיניות שם.

מספר רב של סטודנטים, חברי סגל ומשקיפים מחוץ לאוניברסיטת קולומביה מתחו ביקורת על שפיק על כך שזימן את משטרת ניו יורק לקמפוס על מנת לפזר ישיבה עם אוהלים, שהקימו מפגינים המוחים על מלחמת ישראל בעזה.

לאחר ישיבה של שעתיים אישרה מועצת האוניברסיטה החלטה שסיכמה כי הנהלת שפיק ערערה את החופש האקדמי והתעלמה מפרטיות וזכויות ההליך ההוגן של הסטודנטים והסגל באמצעות הזמנת המשטרה והפסקת המחאה.

בהחלטה נכתב כי יש "חששות רציניים בנוגע לכבוד הממשל לממשל משותף ולשקיפות בתהליך קבלת ההחלטות של האוניברסיטה".

אבל הדירקטוריון, המורכב ברובו מסגל ועובדים אחרים וכן מעט סטודנטים, לא הזכיר את שאפיק בהחלטתו, שכן הוא נמנע משימוש ב"שפה החריפה" של צנזורה ישירה.

ההחלטה גם קבעה הקמת קבוצת עבודה, שלדבריה תעקוב אחר "הצעדים המתקנים" שהמועצה ביקשה מהמינהל לנקוט במהלך הטיפול בהפגנות.

נשיאת האוניברסיטה לא הגיבה מיד להחלטה, והיא לא הגיעה לישיבה שהתקיימה ביום שישי, למרות היותה חברת מועצה.

דובר אוניברסיטת קולומביה, בן צ'אנג, טען כי הממשל (מיוצג על ידי שפיק) חולק את אותה מטרה עם מועצת האוניברסיטה, שהיא "להחזיר את השקט לקמפוס, ומחויבת לדיאלוג מתמשך".

כל זה מגיע לאחר שהמשטרה עצרה יותר מ-100 בני אדם בשבוע שעבר, כשהוציאה אוהלים מהפארק הראשי של הקמפוס של האוניברסיטה במנהטן, ניו יורק. למרות זאת חזרו המפגינים והקימו שוב אוהלים.

ראוי לציין כי נשיאת אוניברסיטת קולומביה קיבלה על עצמה את תפקידה בתפקיד זה ביולי האחרון. ב-9 באוקטובר האחרון, כלומר, יומיים לאחר תחילת סאגת "מבול אל-אקצא", היא פרסמה הודעה שבה הביעה את תמיכתה בכיבוש, וגינתה את התקפת ההתנגדות על "ישראל".

בנובמבר, האוניברסיטה השעתה את עבודתן של שתי קבוצות סטודנטים התומכות בפלסטין, בתואנה שהפרו מדיניות הדורשת קבלת אישור ומועד אחרון של 10 ימים לפני ארגון אירוע כלשהו.

לאחר התפרצותם בארצות הברית, הפגנות הסטודנטים באוניברסיטאות התרחבו למדינות אחרות, כאשר אוסטרליה, צרפת ובריטניה היו עדות להפגנות דומות, לתמיכה בפלסטין ובמפגינים האמריקאים, שהיו נתונים לדיכוי בידי המשטרה במספר מדינות.

בתוניסיה קרא איגוד הסטודנטים הכללי לארגן הפגנות סטודנטים לתמיכה בתנועת הסטודנטים באוניברסיטאות אמריקאיות ואירופיות. הוא גם קרא לכונן יום לאומי של סולידריות עם פלסטין בכל האוניברסיטאות.

גם בלבנון, "התכנסות סטודנטים של האוניברסיטה החופשית" קראה לעמדה סולידרית הכוללת את כל האוניברסיטאות, בתמיכה בפלסטין, ובתמיכה באיתנותם של תושבי עזה, תוך שהיא מצדיעה לסטודנטים שקמו בארה"ב. אֵירוֹפָּה.