האתר הישראלי "דפר 1" דיווח ביום רביעי כי אגף השיקום של משרד הביטחון הכיבוש "קיבל 7,209 פצועים מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר".

באתר נכתב כי "95% מהפצועים הם חיילי מילואים עד גיל שלושים", וציין כי "ב-30% מהפצועים מופיעות תגובות פסיכולוגיות שונות".

עבור 1,227 מהפצועים, פגיעה נפשית היא הפגיעה העיקרית, כך הודיעה החטיבה במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום.

הם הצטרפו לכ-62,000 נכי צבא המטופלים באגף השיקום שלפני המלחמה, מתוכם 11,000 סובלים מפציעות נפשיות.

זאת כאשר החטיבה מתכוננת לקלוט כ-20,000 פצועים חדשים עד סוף שנת 2024. לפי ניתוח שערכו מומחים, כ-8,000 מהפצועים שיתקבלו בעתיד (40%) עלולים להיתקל בתגובות פסיכולוגיות שונות, כולל חרדה ודיכאון, לחץ פוסט טראומטי, קשיי הסתגלות, קשיי תקשורת, מצבים פסיכוטיים וכו'.

בעיות נוספות מהן נחשפות חיילי "צבא" הכיבוש, שוטרים ואפילו ישראלים, ובראשן בעיות נפשיות ותסמיני דחק פוסט טראומטי, ככל שהמלחמה הישראלית ברצועת עזה נמשכת זמן רב יותר.

בעוד ש"צבא" הכיבוש מנסה לחפש דימוי ניצחון בתוקפנותו המתמשכת נגד רצועת עזה, תבוסתו לובשת צורות ברורות רבות, ובראשן מספר ההרוגים הרב בקרב חייליו.

שברי הרקטות של עזה הותירו השפעות פיזיות ופסיכולוגיות על אנשים אלו, שכן הימצאותם של רסיסים אלו מהווה "נושא חמור" מבחינת השפעתם הפסיכולוגית על החיילים הפצועים, כך לדברי מנהל מחלקת השיקום באותו בית חולים. , מיכאל בכאר.

"קשה לעבור את ההשפעה הפסיכולוגית הזו", אמר באכר, "כשהגב או הרגליים שלך מכוסים לגמרי ברסיסים, זה לא רק יוצר פגם אסתטי, אלא גם יוצר תזכורת מתמדת מול העיניים שלך , הרסיסים הם סוג של תזכורת מתמדת לאירוע". "הדרמה שהם עברו מקשה עליהם להתגבר על הפציעה ולהמשיך הלאה".