בתנופה רבה חזרו ההפגנות לרחובות "ישראל" שוב, תוך דחייה של התיקונים השיפוטיים, ומוחים על תוכנית ממשלתו של בנימין נתניהו לערער את סמכויות בית המשפט העליון הישראלי בשבוע ה-27. ההפגנות התקיימו לראשונה בנתב"ג, והגיעו לכדי סגירת רחובות מרכזיים מרכזיים בתל אביב.

חזרת ההפגנות בתוך "ישראל" במומנטום זה הגיעה לאחר אישור הכנסת בקריאה ראשונה להגבלת סמכויות הרשות השופטת כלפי החלטות ממשלת נתניהו, על רקע דרישות פנימיות גדולות לדחותן וביקורת בינלאומית ואמריקאית על כך. מגביר את המשבר בתוך "ישראל" ומאיים באובדן מסוים של התמיכה הרגילה של הממשל האמריקני, לאחר שהפך לא מרוצה מהתנהגות ממשלת נתניהו, מה שמעיד על כך שההזמנה של הבית הלבן לנתניהו היא כעת, לאחר ההתפתחויות הללו. , רחוק יותר מבעבר.

המומנטום של האופוזיציה הישראלית חוזר שוב, והאופוזיציה הולכת ומתחזקת בעמדותיה נגד נתניהו וממשלתו, בשעה שהתוכנית לתיקונים שיפוטיים בדרך לביטול מה שמכונה "הסביר" הישראלי. טיעון", המשקף את ההסכמה של נתניהו לחברי ממשלתו הימנית הקיצונית ותכניותיהם וגחמותיהם בהידוק השליטה על מפרקי המדינה מחד גיסא, ויישום תוכניותיהם נגד הפלסטינים על ידי הרחבת ההתנחלויות בכבושים. הגדה המערבית וחקיקת חקיקה המעודדת גזענות נגדם מצד שני.

הדגל הכוזב של הדמוקרטיה הישראלית הפך לנטל על "ישראל" נגד ממשלת ימין קיצוני שמייצגת את כותרת ההפגנות הללו. באשר לרחוב הישראלי השקוע באשליית הדמוקרטיה, הוא שקע במשברים מרובים שתוארם הוא חלוקה, אדון הסצנה, ובמיוחד המשבר הכלכלי, שהוא הבולט ביותר, כמו המספרים והסטטיסטיקות שהוציאו סוכנויות בינלאומיות. ומרכזי מחקר מיוחדים מצביעים על כך. לפי אתר "דה מרקר", ההפסדים הכלכליים של "ישראל" מאז פרסום תוכנית התיקונים השיפוטיים בתחילת השנה הסתכמו בכמעט 40 מיליארד דולר.

"ישראל" חיה במצב חסר תקדים של תהפוכות וכאוס, בעקבות אישור הממשלה בקריאה ראשונה של חוק המכונה "טענת הסבירות", המגביל את יכולתו של בית המשפט העליון בישראל לבטל את החלטותיו של הישראלי. ממשלה, שרים ופקידים, על ידי שלילת שופטים ב"ישראל" ממעמדם המשפטי. הסמכות לשקול החלטות כאלה כטיעון סביר.

ישנן שאלות שעולות לגבי הזירה הישראלית וחזרת ההפגנות נגד ממשלת נתניהו, הראשונה שבהן היא: מדוע כל ההפגנות הללו וההתנגדות למה שנקרא חוק הרפורמה בשיפוט? מה לאחר העברת החוק בקריאה ראשונה? מהן האפשרויות ב"ישראל" לגבי ההתפתחויות הפנימיות?

מה שמכונה "הטיעון הסביר" מקנה לבית המשפט העליון בישראל סמכות להטיל פיקוח משפטי על ההליכים וההחלטות שמקבלים ממשלת נתניהו ומוסדותיה, וביטולו משמעו שחרור הממשלה מפיקוח בית המשפט העליון, אשר נותן לה חופש מוחלט לקבל החלטות שהוא אוהב ברמות שונות, פוליטית ומשפטית, ואפילו במדיניות חוץ.

באשר מבחינה פנימית, החקיקה תופרע במידה רבה, נוכח מצב ההשפעה במערכת המשפט ב"ישראל", אשר סולל את הדרך להתפשטות נוספת של השחיתות בתוך עמודי התווך של מדינת הכיבוש "הישראלית", וזאת. פירושו ש"ישראל", שטענה לדמוקרטיה כוזבת במשך יותר מ-7 עשורים, כיום, הדיקטטורה הגיעה לשיאה.

מה שקורה ב"ישראל" נותן אינדיקציות חזקות למשבר אמיתי שיוביל בהכרח למלחמת אזרחים קרובה לאור המתח הפנימי והסכסוך המתגבר מול התעקשותו של נתניהו להעביר את התיקונים השיפוטיים. תפיסה זו תואמת את ההצהרות האחרונות של שגריר ארה"ב בישראל לפיהן המצב הפנימי בישראל הגיע לשלב של כאוס אמיתי.

כשמסתכלים על המשבר ב"ישראל" יש צורך להסתכל עליו בצורה רחבה ומקיפה. משבר זה אינו רק משבר של מערכת המשפט והרפורמות, אלא גם משבר מבני הפוגע במרכיב מהותי ב"ישראל", שהוא מאבק בין פלח החילונים שחי בה בגישה חילונית ללא כל יהודי-דתי. הגבלות, וזרמים דתיים קיצוניים השולטים בממשלה בה, וההבנה של האופוזיציה כי בשבעת העשורים שחיו תחת דגל הדמוקרטיה, מדיניות הממשלה מאיימת עליה כעת בסכנה ממשית של הפיכת "ישראל" למדינה יהודית דתית. , וזוהי סתירה לאחד היסודות החשובים ביותר שעליהם הוקמה "מדינת" הכיבוש הישראלי ב-1948 כ"מדינה" שטענה לדמוקרטיה.

לנוכח המשבר הפנימי המעמיק, נתניהו חי במצב של טרור של ממש בעקבות הודעתם של מספר טייסי מילואים בחיל האוויר הישראלי, שהוא כוח הפגיעה המרכזי ב"ישראל", הציבורי והברור שלהם. תמיכה בהפסקת השירות הצבאי, כתגובה להתנהלות ממשלת ישראל במה שנקרא פרויקט הרפורמות.

במקרה שהאיום הזה ייצא לפועל, המשמעות היא ש"ישראל" תסבול משיתוק של ממש בתקופה שבה היא תלויה בעיקר בשירות של טייסי מילואים, ולא בטייסי שירות סדיר, לאור האתגרים הגדולים העומדים בפניה ב- שתי חזיתות של לבנון ו פלשתינה בו זמנית, ומצב הטרור שהוא מתמודד איתו נתניהו חי אותו, הנובע מהחשש להטיל עליו אחריות לכישלון חדש או לתבוסה צפויה חדשה של "ישראל" במקרה של עימות צבאי שמתפרץ בכל אחת מהחזיתות החמות איתו.

נתניהו חווה משבר פנימי וטרור במקביל, כתוצאה מכך שטייסי חיל האוויר ומגזרים נוספים הודיעו על כוונתם להפסיק את השירות הצבאי, הוא גם חווה משבר של אפשרויות שהוא לא יכול להכחיש או להסתיר ואולי שלו העברת התוכנית המכונה לרפורמה בשיפוט תפטור אותו מתיקי שחיתות, תביעה ומאסר, אך הדבר החשוב ביותר הוא בסצנה זו היא ירידת מעמדו, במידה רבה, בקואליציה השלטת ב"ישראל". לאחר שנעשה שבוי במדיניות המחבלים בממשלתו, איתמר בן גביר וסימוטריץ', והכוונות והתכניות שלהם, ולא הצליח עוד להכתיב את הנחיותיו לגורמים המשתתפים, המפגינים התלהבות ומוטיבציה רבה. להמשיך להעביר את התיקונים השיפוטיים ולהתעלם מההפגנות והביקורות.

הסצנה ב"ישראל" הגיעה לנקודת אל-חזור, ותיאור מציאות המצב לגבי השסעים העמוקים והשבר הפוליטי והחברתי בתוך "ישראל" אינו חולק על ידי שניים. הדבר משקף את החרפתו של הישראלי. משבר פנימי, המעיד על כך שזירת ההתפוררות מתרחשת בהכרח בתוך סביבת הסתירות והאתגרים הפוקדים אותה, בין אם פנימית או אפילו הפרעה של היחסים כלפי חוץ.

חשוב כאן לעצור בהתבטאויות הישראליות שהשמיע אמיר בוחבוט לאתר "וואלה" הישראלי, שגם הן עולות בקנה אחד עם המציאות של "ישראל" בשלב זה, שבהן אמר כי המציאות של "ישראל" הפכה להיות. קרוב מתמיד להצהרותיו של מזכ"ל המפלגה האל סייד חסן נסראללה בשנת 2000 כשאמר כי "ישראל חלשה יותר מקוי עכביש".

העיתונאי הישראלי בוחבוט אמר לאותו אתר, במקביל ליום השנה לניצחון ההתנגדות האסלאמית הלבנונית במלחמת יולי: "אחרי נאומו של נסראללה, ברור שהוא לא מתכוון לרדת מהעץ, אלא מחפש ענף גבוה יותר לטפס עליו, להראות לישראל את החולשות הפנימיות שעוברת החברה." הישראלי.