היום, שלישי, דיווחו כלי תקשורת בישראל כי מתנחלים החלו לחסום כבישים רבים, במחאה על תוכנית התיקונים השיפוטיים של ממשלת הכיבוש.

התקשורת הישראלית ציינה כי ההפגנות מתקיימות בחלקים רבים של השטחים הכבושים, בעוד משטרת הכיבוש מנסה למנוע אותן.

בערוץ 7 דווח כי חבר הכנסת בני גנץ קרא לציבור להפגין נגד הממשלה ואמר: "אני קורא לכל המפגינים: צאו, הפגינו, בצעו את חובתכם".

זאת לאחר ש"כנסת" הכיבוש אישרה, ביום שני בלילה, בקריאה ראשונה, סעיף יסוד בהצעת חוק שנויה במחלוקת המגבילה את סמכויות בית המשפט העליון, בפרק חדש בסדרה המאשר את התיקון הזה, שהוביל לאחד. מההפגנות העממיות הגדולות ביותר.

הנוסח שאושר בקריאה ראשונה נועד לבטל את האפשרות של מערכת המשפט להחליט על "סבירות" של החלטות ממשלה.

בעוד שהצעת החוק נתקלת בהתנגדות עזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען כי היא שואפת לאזן בין הסמכויות באמצעות צמצום סמכויות בית המשפט העליון לטובת הכנסת.

הטקסט אושר בקריאה ראשונה במושב סוער, והוא קיבל 64 קולות, שהם מספר נציגי הקואליציה הממשלתית. כל 56 חברי הפרלמנט מהאופוזיציה הצביעו נגד הטקסט.

כמו כן, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, מנהיג מפלגת המרכז "יש עתיד", בנאום בפני מחוקקים גינה את הצעת החוק. "הבטחת לעזור לחלשים ולהגן על ביטחון ישראל", אמר, "אינך עושה דבר מלבד הטירוף הזה".

האופוזיציה הכריזה ביום שלישי על יום גיוס לאומי נגד הצעת החוק, שתובא להצבעה בקריאה שנייה ולאחר מכן בקריאה שלישית.

הנוסח, שאושר בקריאה ראשונה, משפיע על מינוי השרים. בינואר, החלטת בית המשפט העליון אילצה את נתניהו לפטר את השני בממשלה, אריה דרעי, שהורשע בהעלמת מס.

ממשלת נתניהו, שהוקמה בסוף דצמבר בהשתתפות מפלגות ימין ומפלגות דתיות קיצוניות נוספות, מנסה להעביר את טיוטת התיקון השיפוטי שמטרתו לחזק את סמכויות "הכנסת" על חשבון מערכת המשפט. .

"לחץ פוליטי"

נתניהו האשים את האופוזיציה בכך שנכנעה ל"לחץ פוליטי" בגלל סירובה לקבל הסדר עם הממשלה בתיק זה.

בחודש מרץ הודיעה ממשלת הכיבוש על "השעיית" מאמציה לאשר את התיקון, לאחר כישלון המשא ומתן עם האופוזיציה, שנערך בחסות נשיא הכיבוש, יצחק הרצוג.

ב-14 ביוני הודיעו ראשי האופוזיציה יאיר לפיד ובני גנץ על הפסקת השתתפותם במשא ומתן שמטרתו להגיע להסדר בפרויקט זה.

בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" אישר נתניהו כי ימשיך במאמציו לאשר את הפרויקט השיפוטי שלו, אך ללא הסעיף שנועד להגביל את סמכויות בית המשפט העליון.

הוא הוסיף, "את הרעיון של סעיף ההרחקה, המאפשר לכנסת לבטל החלטות בית המשפט העליון ברוב רגיל, אמרתי בעבר שזנחתי".

והצירים אישרו בקריאה ראשונה עוד סעיף שנוי במחלוקת הקשור לתיקון הליך מינוי השופטים.

ב-18 ביוני הבטיח נתניהו להתקדם בפרויקט הרפורמה השיפוטית, שסוחף ביקורת גם מחוץ לישראל.

הפרויקט הממשלתי הכעיס את בעלי הברית הבולטים של הכיבוש. ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, האמין שממשלת הכיבוש לא תוכל "להמשיך בדרך זו", והביע את תקוותו שהיא "תנטוש" את התיקונים הללו.