נורניוז - ראש הממשלה הציוני לשעבר בנימין נתניהו, שהובס סופית על ידי קואליציית בנט-לפיד הרעועה ביוני האחרון לאחר 12 שנות כהונה וארבע בחירות כושלות, חושב בימים אלה על חלום שלא התגשם לחזור לתפקיד ראש הממשלה דאז איך בתי המשפט הרבים שלה עדיין תלויים ועומדים.
בחודשים שקדמו לנפילת נתניהו היו הפגנות תכופות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, בעיקר מול ביתו, מה שמעיד על עומק קריסת המבנה החברתי של משטר זה ועל הייאוש של הגוף השולט במדינה. תל אביב נגד גל מחאות חברתיות נגד עוני, אפליה, שחיתות, חוסר יעילות וכו'.
אחת הסיבות העיקריות לכך שנתניהו לא פרש מתפקיד ראש הממשלה במהלך אותם חודשים הייתה הצורך לעמוד לדין ולענות על כל מיני טענות, לרבות מגוון רחב של שחיתות פוליטית, מוסרית, פיננסית ועוד.
בימים אלה, לאחר נפילת ממשלתו החלשה והשברירית של נפתלי בנט, הוא שב והופיע בזירה הפוליטית כמושיע. אחד העדים המרכזיים במשפט נתניהו העיד כי "הבוס המיליארדר שלו הורה לו להעביר לראש הממשלה שמפניה, סיגרי צמחים ותכשיטים יקרים בזמן המשבר הפוליטי במשטר הזה"!
לפי דיווח של רויטרס, סוגיית המתנות היקרות שהעניקו חברים אמידים לראש הממשלה דאז היא אחת מ"שלושת פרשות השחיתות" נגד נתניהו, המואשם ב"הונאה, הפרת אמונים ולקיחת שוחד".
כמובן שהוא ראה בטענות כחלק מניסיון להדיח אותו מתפקידו והכחיש את כולם, בעוד הדס קליין, עוזרת ותיקה של אחד מחבריו של נתניהו, העידה שלשום כי "בני משפחתו של נתניהו אוהבים לקבל מתנות. הם אובססיביים לגבי שמפניה ורודה וסיגרים צמחיים עבור BB's!
מהטענות עולה כי נתניהו קיבל מתנות בשווי מאות אלפי דולרים מהמפיק ההוליוודי ארנון מילצ'ן ומהמיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר במהלך כהונתו כראש ממשלה.
בנימין נתניהו, לאורך כל כהונתו בשלטון, במיוחד בשנים האחרונות, כשצוות טראמפ היה בבית הלבן, עשה כמיטב יכולתו להסתיר את השחיתות שלו וחוסר היעילות שלו באמצעות פשעים זוועתיים באזור מערב אסיה, ושנית, להציג את עצמו. המושיע היחיד של המשטר הזה מאויבים חיצוניים.
היו כמה סיבות לעזיבתו את השלטון, ביניהן חוסר יכולתו להתנגד לחזית ההתנגדות, חולשתו בארגון העניינים הפנימיים, כולל פרנסה, בעיית הקורונה, השחיתות הנרחבת שלו ושל הסובבים אותו, ובסופו של דבר, תומכי הכישלון שלו בבית הלבן, מה שהוביל בסופו של דבר לכישלון שלו להיכנע לזרם פוליטי חלש ממנו.
העובדה היא שקואליציית בנט-לפידה השברירית בשנה האחרונה לא רק שלא שינתה את הדרך להתמוטטות המשטר, אלא למעשה, יציאה לדרך כמו בעבר, הביאה בסופו של דבר לנפילת הממשלה והמדינה. חזרה לאווירה של חוסר ממשלה והופעת מתח פוליטי נרחב.
בינתיים, ברור שכמו מה שקרה בסכסוך הפוליטי בין הדמוקרטים לרפובליקנים בארצות הברית, זה קורה כעת בשטחים הפלסטיניים הכבושים.
בארצות הברית, הצוות הדמוקרטי של ביידן, שנכנס לתפקיד עם הבטחה לשנות את המצב הכאוטי שלאחר טראמפ, עומד על סף איבוד מושבים נציגים בנובמבר הקרוב ולנצח שוב עבור הטראמפיסטים בתוך פחות משנתיים.
מנגד, בתל אביב, הקואליציה שעלתה למקום עם הבטחה לתקן את התהליך ההרסני של נתניהו הגיעה לייאוש כזה שלא רק ממשלתו נפלה, אלא גם אותו גורם מאוד לא יעיל ומושחת, כלומר. נתניהו הבטיח לחזור לשלטון!
להופעתו של מצב כזה אין בוודאי משמעות אחרת מאשר בלבול בחזית הציונית-אמריקנית, ומצביעה על כך שמשוואת הפוליטיקה והממשל השתנתה במקביל לשינוי במאזן הכוחות במערכת הבינלאומית, בין המדינות. נקרא זרמים יריבים בארה"ב ובמשטר הציוני, והם אינם מסוגלים עוד להגיב לדעת הקהל הפנימית.
זאת למרות שבתקופה זו תנאי חזית ההתנגדות שבמרכזה הרפובליקה האסלאמית של איראן הגיעו לנקודה כה בטוחה של יציבות ויציבות, עד שלצוותי חשיבה יהודים-מערביים אין ברירה אלא לקבל את האפשרות הרעה של הסכם. עם איראן במקום האפשרות הגרועה ביותר שעומדת בפניו.
זו הסיבה שג'ו ביידן, בשיא הייאוש שלו וחוסר הרצון שלו במאמר של היום בוושינגטון פוסט, למרות שכינה את טהרן מבודדת תוך איום על איראן, הוא גם הודה בהכרח בבידוד אמריקה וכתב: "לגבי איראן, התאחדנו עם בעלות בריתנו ושותפים באירופה וברחבי העולם כדי להתגבר על הבידוד שלנו. עכשיו איראן בבידוד עד שהיא תחזור להסכם הגרעין!"