נור ניוז: "ג'ון קירבי", נציג רשמי של המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, הכריז על יצירת מערכת הגנה אווירית משולבת באזור ערב ביקורו של נשיא מדינה זו, ג'ו ביידן, במערב אסיה.

לפני כן הודיעו ראש הממשלה המודח נפתלי בנט וראש הממשלה הציוני הזמני יאיר לפיד יחד עם שר המלחמה של המשטר בני גנץ על הקמת מערך הגנה אווירי וטילים משותף.

כל הטענות הללו מדגישות בסיס משותף, כלומר התנגדות לטילים וליכולות בלתי מאוישות של איראן.

הסלמה של האווירה מצד אמריקה והמשטר הציוני נגד כוח הטילים של הרפובליקה האסלאמית, שננקטה על בסיס גישת ה"אירנופוביה", הסלימה ערב ביקורו של ביידן באזור, מה שמראה שוושינגטון פועלת בשטח של הבטחת ביטחון בעלות בריתה של אמריקה.

מבט על אירועים עולמיים עשוי לחשוף עובדות הראויות להרהור על אמיתותן של טענות אלו ועל האפשרויות האמיתיות של ארצות הברית בתחום הבטחת ביטחון מדינות אחרות.

"אלכסיי ריזנקוב", שר ההגנה של אוקראינה, בחן לאחרונה מבט ביקורתי על הבטחות המערב לתמיכה צבאית במדינה וכתב: "לאור חוסר היעילות של כיפת ברזל, קייב לא זקוקה לנשק הישראלי הזה כדי להישלח אל הטריטוריה שלה.

הוא הוסיף: "למרות הצורך של קייב בסיוע נשק, אין צורך לפרוס את מערכת כיפת ברזל בשטח אוקראינה מכיוון שנשק זה אינו מסוגל להתמודד עם נשק רוסי ורק מסוגל ליירט טילים מאולתרים".

שר ההגנה של אוקראינה הדגיש: "כולנו מכירים את כיפת ברזל, אבל המערכת הזו לא מסוגלת לתמוך בנו". נסעתי לישראל ודיברתי עם מפעלים ומוסדות ישראלים. כיפת ברזל נועדה להגן מפני טילים בעלי מהירות נמוכה ובגובה נמוך, כאילו היא אמורה ליירט טילים שיוצרו במחסן של בית כלשהו.

לפני כן, הדגישו שלטונות המשטר הציוני את בקשת שגרירות אוקראינה בתל אביב לנוכחות מערכת כיפת ברזל, וכינו זאת סימן לעוצמה וליכולות הגבוהות של מערכת טילים זו.

כמובן שגם בחינת המאפיינים של מערכת זו מראה בבירור כי הצהרותיו של שר ההגנה של אוקראינה הן מציאותיות למדי, שכן ב-29 בהמן 1400 אמר חיזבאללה הלבנוני בהצהרה כי מזל"ט חסן טס בעומק 70 ק"מ צפונית לפלסטין הכבושה, ואז חזר בהצלחה ללבנון ממשימתו.

כלי התקשורת והמומחים הציוניים מתחו ביקורת נוקבת על חיל האוויר הישראלי וצבא ישראל בהקשר זה ואמרו: איך יתמודדו, אם לא ייירטו מזל"ט קטן, עם 3,000 טילים ביום במלחמה עתידית?

חוסר היכולת של כיפת ברזל הודגש אפילו על ידי הרשויות הצבאיות של המשטר הציוני, כפי שכתב יוסי לנגוצקי, מפקד גזרת הטכנולוגיה ה-81, במאמר בעיתון מעריב: "במקרה של מלחמה, מערכת כיפת ברזל יכולה לספק מענה חלקי וקצר טווח רק להתקפות שיש להן פערים ומגבלות בתשובות אלו.

לכיפת ברזל יש גם הגבלות על יירוט טילים בליסטיים לטווח בינוני וארוך ואינה יכולה להתמודד עם טילי שיוט.

עלות שיגור כל רקטה מכיפת ברזל היא מעל 100,000 דולר. מנגד, במאי 2022 (אורדיבהשט 1401) זיהה חיל האוויר הציוני את כישלון מערכת כיפת ברזל של משטר זה ביירוט טילים שנורו מעזה ולבנון.

אחד היסודות העיקריים של הגנת טילים משותפת באזור הוא השימוש במערכות פטריוט אמריקאיות.

החולשה הקיצונית של מערכות הפטריוט הוכחה במלחמה בתימן לפני שהתבטאה במלחמה באוקראינה.

המגזין האמריקאי "ניוזוויק" כתב: בסרטונים ה"שערורייתיים" נראים שני טילי פטריוט מתוצרת אמריקאית כשלו באוויר מול טילים בליסטיים תימניים, והטיל השני לא הצליח ליירט את המטרות, ונראה היה שהוא נע בכיוון ההפוך ולפתע נפל ארצה.

עם תקיפות רציפות של טילים ומזל"טים של צבא תימן נגד מתקני נפט ותשתיות בסעודיה ובאיחוד האמירויות הערביות, מערכות הפטריוט לא הצליחו למנוע מטילים תימניים לפגוע במטרותיהם.

בשנים האחרונות, מומחים צבאיים רבים, שהצביעו על חולשתן של מערכות ההגנה האוויריות של פטריוט נגד טילים תימניים ופגיעות בלתי מאוישות נגד ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, הפצירו במדינות אלה לשקול מחדש את המשך השימוש שלהן בטכנולוגיה מאוד יקרה ולא יעילה זו.

נראה שהפעולה הפרובוקטיבית של ארה"ב בתחום יצירת מערך הגנה משולבת באזור, ובעקבותיה בימוי ישיר של המשטר הציוני, עדיין אינה מוצדקת מבחינה צבאית בשל היעדר איומים כלפי גם מדינות המפרץ הפרסי, במונחים של יעילות ויצירת פוטנציאל חדש למדינות באזור, מתמודדות עם אתגרים רציניים.

פעולה זו, שתביא רווחים גדולים למפעלי נשק אמריקאיים מבלי ליצור הזדמנויות רבות למשתתפים, רק תגרום לאי הבנה בין מדינות האזור ותקרב את וושינגטון ליעדיה של יצירת אי-אחדות.
לפצל ביניהם.