הצעת חוק תקציב המדינה לשנה הנוכחית ולשנים הבאות, שאושרה במליאת הכנסת ביום חמישי שעבר, מראה כי ממשלת ישראל מוציאה השנה 1.45 מיליארד שקל, ו -1.1 מיליארד שקל בשנה הבאה, על משרדים שאינם זקוקים לנוכחותם.

מטרת משרדים אלה היא לארגן "משרות יוקרתיות" לחברי הכנסת שאינם שבעי רצון מתפקיד חבר הכנסת, ומשרות למקורבים.

משרדים אלה הם:

משרד התפוצות, בראשות נחמן שי, מונה 32 עובדים, ותקציב של 102 מיליון שקלים.

המשרד לעניינים אסטרטגיים, עם תקציב של 42 מיליון שקל.

משרד המודיעין, בראשות אליעזר שטרן, מונה 33 עובדים ותקציב של 24 מיליון שקל.

בראש "נתיב", המהווה קשר עם היהודים במדינות ברית המועצות לשעבר, עומד אביגדור ליברמן, מונה 72 עובדים ותקציב של 64 מיליון שקלים.

בראש משרד ירושלים ומורשת עומד זאב אלקין, מונה 22 עובדים ותקציב של 50 מיליון שקל.

בראש משרד ההתיישבות עומד נפתלי בנט, מונה 30 עובדים, ותקציבו עומד על 130 מיליון שקל.

המשרד לקידום ופיתוח הקהילה מונה 81 עובדים ותקציב של 136 מיליון שקלים.

במשרד הדיגיטל 77 עובדים ותקציב של 312 עובדים.

בראש משרד שיתוף הפעולה האזורי עומד עיסאווי פרייג ', הוא מעסיק 37 עובדים ותקציבו עומד על 25 מיליון שקלים.

המשרד לשוויון חברתי בראשות מירב כהן מעסיק 65 עובדים ותקציבו עומד על 197 מיליון שקלים.

במשרד לפיתוח הנגב והגליל 71 עובדים, ותקציב של 366 מיליון שקלים.

בלשכתו של ראש הממשלה החלופי, יאיר לפיד, עובדים 13 עובדים ותקציב של 5 מיליון שקלים.

סגן השר במשרד ראש הממשלה, אביר קרא, מונה 15 עובדים ותקציב של 3.85 מיליון שקל.

אנשי משרד האוצר סבורים כי ניתן לחסוך 4.5 מיליארד שקל בשנה אם המשרדים הללו יחזרו למקומם במשרדים הסדירים השונים ומספר השרים הוא 18, לא 33 בממשלה הנוכחית, כך עולה מדו"ח שפרסם "זמאן ישראל". אתר חדשות היום, יום ראשון.

בנוסף, התקציב החדש ניפח את תקציב לשכת נשיא ישראל ב -18%, והביא את גודל התקציב הזה ל -60 מיליון שקל.

תגובות

חדשות