למרות שמוקדם מדי לסכם את ההשפעות הכלכליות הכוללות של משבר מגיפת הקורונה על המצב הכלכלי במדינה הכובשת, ברור שאחת ההשלכות הבולטות ביותר היא העלייה בשיעור המובטלים.

צפוי כי גידול זה יהיה גם יציב, לאור העובדה כי ההתאוששות מההשלכות של מגיפה זו מתרחשת במקביל מבחינת הנצחת מצב כללי המתואר "התאוששות תעסוקה", המאפיינת כלכלות לחזור לביצועים הנדרשים שלהם. עם זאת, עובדים רבים הם ללא עבודה מסיבות רבות, ובראשן התלות בפעילות כלכלית המניעה צמיחה כללית ואינה דורשת עבודה. מצב זה קיים בישראל במיוחד מזה מספר שנים, על פי דו"ח שפרסם לאחרונה נגיד הבנק המרכזי, שהוסיף כי באופק הנראה לעין הוא יוביל להרחבת הפערים בין קבוצות האוכלוסייה, גידול בעוני, העמקת הקיטוב החברתי.

על פי דיווחים זהים בעניין זה, קיימת אי בהירות רבה סביב נושא התעסוקה במשק הישראלי. זוהי עמימות הנגרמת משני גורמים: הראשון הוא הקושי לגשת לנתונים הקובעים במדויק את מספר המובטלים, כתוצאה מהיעדר גוף המשלב את כל הנתונים הנדרשים להפקת נתונים כאלה, והסתפקות ממשלות ישראל, כולל הנוכחיות, עם נתונים חלקיים, לברוח קדימה מבעיה זו הדורשת מדיניות כלכלית שאינה נמשכת כרגע.

שנית, היעדר נתונים מדויקים גם על אחוז המועסקים בני 15 ומעלה, למעט תלמידי תיכון ואוניברסיטה וחיילים, בשוק העבודה הישראלי. דיווחים אומרים שאחוז האנשים האלה ירד מתחת למשקל הקורונה מ -61% ל -58.5%, ובדיגיטל, 170 אלף ישראלים שעבדו לפני שנתיים כיום מובטלים.

הכוונה להציג נתונים אלה היא לספק רקע לשאלה שנשאלת לעתים קרובות בתקופה האחרונה: האם ישראל בטוחה כלכלית? ההזדמנות האחרונה שהוא הציג קשורה בהצבעה הקונגרס האמריקאי הנפרד למימון אספקת ישראל עם מערכת כיפת ברזל "כיפת ברזל", לאחר שדלדל חלק ניכר מהמאגר שלה במהלך הקרב על "חרב ירושלים" במאי האחרון. בנוסף לביקורת החריפה במפלגה הדמוקרטית האמריקאית, הדבר חשף נקודת תורפה בישראל, כי המדינה הזו, המתיימרת להיות בטוחה כלכלית, עומדת בחזית המדינות המקבלות סיוע מארצות הברית, וקיבלה סיוע נדיב במהלך הממשל של הנשיא לשעבר ברק אובמה בהיקף של 3.8 מיליארד דולר בשנה, במשך עשר שנים, עומד בשערי הקונגרס ומבקש את עזרתו בהוצאות שקשה לתאר אותן כבלתי צפויות. כמה מהם שאלו:

אולי מה שצריך לחזור על זה הוא שישראל היא המדינה שמוציאה יותר על ביטחון מאשר עמיתיה מה"עולם המפותח "שהיא מתגאה בה להיות קשורה אליה. בתקופה בה רוב מדינות אירופה מוציאות בין 1% ל -2% מהתוצר שלה. על כוחותיהם הצבאיים, וארצות הברית מוציאה כ -4.5% מתפוקתה הכוללת כדי לשמור על הצבא החזק ביותר שלה בעולם. ישראל מוציאה בין 6% עד 8% מהתפוקה שלה על כוחה הצבאי, על פי נתונים סטטיסטיים רשמיים המתפרסמים בכתבה זו. לְהִתְיַחֵס. הנתונים הסטטיסטיים הללו אינם מביאים בחשבון את ההוצאות העצומות שישראל מכוונת למשטרה, כולל משטרת הגבול, שהיא יחידה צבאית, למרות הקשר שלה למשטרה, או לשירות בתי הסוהר, שלא לדבר על ההשפעות הנרחבות. של הקרקע שבבעלות משרד הביטחון הישראלי, אשר לא ניתן להשתמש בה לצורכי דיור, חקלאות או תעשייה, או לתקציבים סודיים שונים, כגון אלה של השב"כ והמוסד.

תגובות

חדשות